בן אחד זכה בכל הירושה, אחיו ערערו וזכו
אדם שזכה בירושת הוריו חתם על הסכם חלוקת עיזבון עם שלושת אחיו. בתחילה קבע שופט שההסכם חסר תוקף, אך המחוזי הפך את התוצאה
בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה
ערעור שהגישו שלושה אחים על פסיקת בית המשפט למשפחה בעיר, שלפיה הסכם חלוקת ירושה שנחתם מול אחיהם הרביעי – שזכה בכל רכוש ההורים – הוא חסר תוקף.
בערעור, שהוגש באמצעות עו"ד ירון גרוס, סיפרו האחים כי הוריהם היו בני רשות במשק חקלאי, והיו להם זכויות גם בנכסים אחרים. אביהם הוריש את הבית, המשק ושטח בעפולה לאחיהם (המשיב) והוא גם זכה בכל רכושה של אמם בהתאם לצוואתה. האם נפטרה בסוף 2014 והאב כשלושה חודשים לאחר מכן.
בחודש אפריל 2016 הם נפגשו עם אחיהם הרביעי וחתמו על הסכם שהסדיר את חלוקת נכסי ההורים. ואולם, כשנה לאחר מכן הגיש האח בקשות לקיום צוואת ההורים, באופן שאינו מתיישב עם ההסכמות.
בית המשפט למשפחה דחה את ההתנגדות שהגישו האחים לצוואת האם אך קיבל את התנגדותם לקיום צוואת האב לאחר שנקבע כי הוא לא היה כשיר לצוות. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשתם לאכיפת ההסכם וקבע כי מדובר לכל היותר במסמך עקרונות לא מחייב.
המערערים ביקשו לקבוע כי ההסכם תקף ומחייב. לטענתם, ההסכם נחתם מרצון חופשי ואין פגמים בכריתתו. הם הדגישו כי מדובר בחוזה משפחתי, הסכם בין יורשים, שאמות המידה שלו מבחינת תום לב הן גבוהות הרבה יותר מחוזים מסחריים. לטענתם, ההסכם מסוים ומפורט מאוד וקובע הוראות ספציפיות וברורות באשר לאופן החלוקה בין האחים. כך למשל נקבע כי אחת הדירות תועבר לאחות שגרה בה. כמו כן, המשיב טרח להביא מיוזמתו למעמד החתימה מסמך מהבנק המפרט את זכויות המנוחים, קרוב לארבעה מיליוני שקלים.
האח, שיוצג על ידי עו"ד עידית מילט בר-עוז, טען מנגד כי מדובר בהסכם לא מחייב בו נקבעו עקרונות כלליים בלבד לצורך דיון בהסכם עתידי.
השופט שאהר אטרש קיבל את הערעור. הוא קבע כי הצדדים גמרו בדעתם להתקשר בהסכם מחייב. השופט ציין שכותרת המסמך "עקרונות הסכם" מלמד בבירור על גמירות דעת להתמקד בדברים העיקריים והמשמעותיים. בהסכם מפורטים מכלול הנכסים שהותירו ההורים ואופן חלוקתם בין האחים.
יתר על כן, החלוקה עצמה נראית הגיונית וסבירה בנסיבות העניין, כשהמשק וההרחבה הוקנו למשיב שמחזיק ומנהל אותם בפועל, הדירה בה גרה אחת האחיות הוקנתה לה, המקרקעין בעפולה יחולקו בין ארבעת האחים בשווה והכספים יחולקו אף הם בצורה שווה למעט מיליון שקל שיינתנו לאחת האחיות.
השופט הוסיף כי המסמך אינו כולל הסתייגות כלשהי של מי מהצדדים וניכר כי לא נותרו מחלוקות מהותיות. כמו כן, אין בעניינים שנותרו פתוחים ונוגעים ליישום ההסכם, כמו התייעצויות בנוגע להליכי מס, כדי להוביל למסקנה שלא הייתה גמירות דעת.
השופט סיכם כי מדובר במסמך שנערך בין אחים, שקיוו והתכוונו "להישאר אחים חברים ולא לריב" כפי שצוין בפתיח שלו. במצב זה, אך טבעי שהוא יהיה פחות מפורט מהסכם פורמלי אך הדבר לא גורע מהמסוימות שלו.
השופטים ערפאת טאהא ותמר נסים שי הצטרפו לתוצאה. האח המשיב חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערים: עו"ד ירון גרוס
- ב"כ המשיב: עו"ד עידית מילט בר-עוז
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים