דרשה חלק במשק של הגרוש וננזפה בביהמ"ש

נדחתה תביעת האישה לחצי מהזכויות בנכס שרכש בעלה לפני הנישואים. השופטת מתחה ביקורת על התנהלותה וחייבה אותה ב-45 אלף ש' הוצאות

עו"ד רגב אלקיים | פסקדיןפורסם: 27.11.20 , 07:09

בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה תביעה של אישה לחצי מהמשק של בעלה במושב בדרום הארץ, ומתח ביקורת על כך שדרשה זכויות בנכס שרכש שנים לפני הנישואים. השופטת רותם קודלר עיאש חייבה אותה בהוצאות משפט גבוהות של 45 אלף שקל בשל התנהלותה.

בני הזוג נפרדו לפני חמש שנים והחלו לנהל הליכים משפטיים שונים, בכללם תביעה שהגישה האישה לקבלת חצי מהזכויות במשק שרכש בעלה ארבע שנים לפני הנישואים. היא טענה שבעלה מעולם לא אמר לה שאין לה זכויות במשק, ודווקא גרם לה לחשוב שהיא הבעלים בכך שרשם אותה כחברת מושב ואף הציב על הבית שבמשק שלט שנושא גם את שמה.

בעלה התנגד להכללת המשק בחלוקת הרכוש תוך שציין שמדובר בנכס חיצוני שרכש בעזרת משפחתו לפני שהכיר את אשתו ורשום על שמו בלבד ברשות מקרקעי ישראל ובסוכנות היהודית. הבעל הדגיש כי מעולם לא הבטיח לאשתו זכויות במשק וטען כי הרישום במושב או הכיתוב על השלט לא מקנים לאשתו זכויות קנייניות בנכס שמעולם לא גרה בו או השקיעה בו דבר.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

הוא הוסיף כי אשתו אף הסתירה מבית המשפט שיש לה דירה שעבורה היא מקבלת דמי שכירות של 2,500 שקלים בחודש.

השופטת קודלר עיאש קבעה כי האישה לא הציגה כל ראיה שמעידה על כך שמדובר בנכס משותף או שניתנה לה הבטחה שפיתחה אצלה ציפייה לגיטימית לגבי הנכס. היא הבהירה כי הנישואים כשלעצמם לא הופכים את המשק לנכס משותף, מה גם שההתנהלות של התובעת בשטח מעידה כי הייתה מנותקת לחלוטין מהנעשה בו ולמעשה הוא לא עניין אותה כלל עד לפרוץ הסכסוך.

בפסק הדין נמתחה ביקורת על כך שהעד היחיד שבחרה האישה להביא מטעמה הוא חבר מושב שנמצא בסכסוך משפטי מורכב עם משפחת הבעל, שעלול להוביל לאובדן המשק והעסק המשפחתי. בדומה למשפט שלמה, קבעה השופטת כי העובדה שהתובעת מוכנה "להקריב את המשק על מזבח הסכסוך הזוגי" מעידה עד כמה היא לא קשורה אליו.

היא הדגישה כי חברות במושב או שלט בכניסה לא מקנה זכויות בעלות במשק, בפרט כשבני הזוג מעולם לא גרו בו ולא השקיעו בו כספים משותפים.

ביקורת חריפה נמתחה גם על הסתרת הדירה, שאמנם רשומה פורמאלית על שם אבי האישה, אבל מיועדת לה והיא אף מקבלת תמורתה דמי שכירות. השופטת קבעה כי התובעת נוהגת בדו-פרצופיות ובחוסר תום לב כשמצד אחד היא דורשת זכויות במשק של בעלה אבל לא מוכנה לשתף אותו בדירה שלה.

בסיכומו של עניין נקבע כי הנכסים המשותפים היחידים שיחולקו בין בני הזוג הם דירת המגורים שלהם, כספים בחשבון הבנק של הבעל, זכויות הסוציאליות שצברה האישה בעבודה ושווי העסק של הבעל שהוערך ב-786,253 שקל. לנוכח התנהלות האישה ותוצאות ההליך היא חויבה לשלם לבעלה הוצאות של 45 אלף שקל.