שימן שרשרת באופנוע ויפוצה על תאונת דרכים

הביטוח "הפול" סירב לפצות רוכב שהיה בדרכו לטיול ושבר אצבעות בידו. אבל שופטת קבעה שהוכח שהאירוע התרחש בזמן שהוא ביצע "תיקון דרך"

עו"ד עבד עודה | פסקדיןפורסם: 29.11.20 , 08:31

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש בן 28 ששבר שתי אצבעות בזמן ששימן את שרשרת האופנוע שלו, וחייב את חברת הביטוח "הפול" לשלם לו כ-134 אלף שקל. השופטת עידית קצבוי דחתה את טענת החברה שלא מדובר בתאונת דרכים, וקבעה כי הרוכב נאלץ לבצע תיקון בשל תקלה שהתגלתה בדרך לטיול אופנועים.

התאונה התרחשה לפני 3.5 שנים. התובע סיפר שיצא לטיול אופנועים באזור בית שמש יחד עם האחיין שלו, וכשני ק"מ מהבית שלו עצר משום ששמע רעשים מהגלגל האחורי. לאחר שהבחין בלכלוך ובוץ שתקועים על השרשרת הם חזרו לכיוון הבית שלו כדי שיוכל לתקן את הבעיה. הוא חנה באזור ציבורי ליד המחסן שבו נמצא הציוד שלו, וכשניסה לשמן את השרשרת האצבעות שלו נתפסו בינה לבין גלגל השיניים האחורי שהסתובב כיוון שהאופנוע היה מונע.

התובע הובהל לבית החולים איכילוב שם אובחן עם שברים בשתי אצבעות ועבר ניתוח, שלאחריו נותר עם מגבלות תנועה ודפורמציה באחת האצבעות.

(צילום: shutterstock)

את התביעה הוא הגיש משום שחברת הביטוח סירבה לפצות אותו על נזקיו בטענה שלא מדובר בתאונת דרכים. אלא שלטענתו התאונה אירעה במסגרת "תיקון דרך" ועונה על הקריטריונים שנקבעו בפסיקה ובחוק.

החברה טענה מנגד שכדי שתיקון יוכר כתאונת דרכים עליו להתבצע בדרך בגלל בעיה פתאומית שהכרחי לפתור כדי להמשיך בנסיעה. אלא שבמקרה הנוכחי התיקון לא היה בדרך אלא ליד הבית, הוא לא היה פתאומי כיוון שהלכלוך היה בוץ ישן שהתייבש, והעובדה שהתובע לא תיקן את התקלה במקום מעידה שאף לא היה הכרחי. משכך, התובע לא עונה על התנאים להכרה כנפגע תאונת דרכים.

אבל השופטת עידית קצבוי קבעה שהתובע הוכיח שחזר לביתו כדי לקחת ציוד במטרה לתקן את התקלה ולהמשיך בנסיעה. הבחירה לחזור לביתו שנמצא דקות ספורות מהמקום שבו גילה על התקלה לא שוללת את היותו ב"דרך", בפרט כשהאופנוע הוחנה בחניה ציבורית ליד הבניין. כלומר, במיקום שנחשב לדרך.

בעניין אופי התקלה, קבעה השופטת כי שוכנעה שהתובע חשש להמשיך בנסיעה בשל הרעש ששמע מהגלגל ודווקא העובדה שהעדיף לחזור לביתו – שכאמור היה בקרבת מקום – מעידה על כך שהחשש היה כן ואמיתי. כלומר, מנקודת המבט שלו מדובר היה בתקלה דחופה שהכרחי לתקן.

השופטת הוסיפה עוד כי הטענה שהתקלה הייתה ישנה ולא פתאומית כיוון שהבוץ היה יבש נשארה בגדר השערה לא מבוססת. לפיכך נקבע כי התובע הוכיח שהתאונה התרחשה בזמן שביצע "תיקון דרך" כפי שהוגדר בחוק ובפסיקה ועל כן היא נחשבת לתאונת דרכים שמזכה בפיצויים מחברת הביטוח.

לאחר שהשופטת בחנה את נזקי התובע היא פסקה לו פיצויים של 115,814 שקל עבור הפסדי שכר, פגיעה בכושר השתכרות, עזרה והוצאות רפואיות. לפיצויים יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-18 אלף שקל.