אחיין נגד הדודה: מי יירש את המשק של סבא?
בתו של המנוח טענה שלאביה אסור היה לסטות מהוראות הצוואות שערך עם אמה, ושאחיה ובנו הפעילו עליו לחצים פסולים. אבל כל טענותיה נדחו
בית המשפט למשפחה בראשון לציון דחה לאחרונה
תביעה של אישה לביטול העברת זכויות במשק במתנה מאביה לנכד שלו (אחיינה). השופט עובד אליאס דחה את טענתה שלפיה הופעלו על הסב לחצים פסולים.
בתביעה שהגישה הבת לביטול העברת הזכויות היא העלתה שתי טענות: הראשונה שאסור היה לאביה לסטות מהוראות הצוואות ההדדיות. השנייה, כי אחיה ובנו הפעילו על אביה לחצים פסולים. טענה שלישית, שהעלתה בשלב מאוחר יותר, הייתה כי ייפוי כוח בלתי חוזר שעליו חתם אביה כשביקש להעביר לה את הזכויות לא בוטל מעולם.
המנוח ואשתו ערכו ב-1997 צוואות הדדיות שקבעו כי יירשו האחד את השנייה, ולאחר מכן יעברו הזכויות במשק לבתם, ואילו החלק החקלאי יעבור לבנם. ב-2012 האישה הלכה לעולמה ובעלה קיבל את זכויותיה במשק. כשנה לאחר מכן הוא החל בהעברת הזכויות לבתו אבל כעבור זמן קצר התחרט והבת החזירה לו את כל המסמכים שנחתמו.
ארבע שנים לאחר מכן הוא העביר את הזכויות לנכד שלו – הבן של בנו, והפעם ההעברה הושלמה ונרשמה ברשות מקרקעי ישראל. כעבור שנתיים הוא הלך לעולמו ופרץ סכסוך בין בתו לבין האחיין שלה – הנכד שקיבל את המשק בזמנו.
(צילום: shutterstock)
האחיין טען מנגד כי העברת הזכויות במשק נעשתה לפי הסכם המשבצת ובכל מקרה, הצוואות לא הגבילו את סבו מלעשות ברכוש כרצונו. עוד הדגיש האחיין כי לא הפעיל על סבו כל לחץ, וממילא כלל לא יכל להשפיע עליו כיוון שהיה איש חזק ששלט ביד רמה על המשק. לגבי ייפוי הכוח הוא טען כי מלבד העובדה שהטענה נחשבת להרחבת חזית הרי שהמסמך בוטל ברגע שהתובעת החזירה אותו לאביה.
השופט עובד אליאס דחה את התביעה וחייב את הבת בהוצאות של 25 אלף שקל. הוא שוכנע כי העברת הזכויות נעשתה מרצונו החופשי של המנוח ולא ניתן היה להשפיע עליו או לנצל אותו כך שטוענת הלחץ והעושק נדחתה. בפסק הדין צוין שגם התובעת הסכימה שהמנוח היה אדם חזק, דעתן וצלול כמעט עד יום מותו. הוא היה ידוע כאדם דומיננטי ש"על פיו יישק דבר" ובקשר קרוב עם כל בני המשפחה.
באשר לצוואות קבע השופט כי אין ספק שאת חלקו במשק יכל המנוח להעביר כרצונו ובאשר לחלק של אשתו הרי שהצוואה לא הגבילה אותו מלעשות בו בחייו ככל העולה על רוחו.
נדחתה גם הטענה לגבי ייפוי הכוח משום שלא נכללה בכתב התביעה. גם לגופו של עניין נקבע כי המסמך בוטל ברגע שהתובעת הסכימה לביטול ההעברה והשיבה לאביה את המסמכים זמן קצר לאחר שנחתמו. ממילא, הוסיף השופט, ההעברה אליה לא אושרה על ידי רשות מקרקעי ישראל כך שההתחייבות כלפיה לא יכולה לגבור על ההעברה המאושרת.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד ראובן פרנקו עוסק בירושות וצוואות
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
