תבעה 400 אלף ש' דיבה מגרושתו של בן זוגה

האישה דרשה פיצוי בשל פוסטים שבהם כונתה בין היתר "שטן בגוף אדם". ביהמ"ש קבע שאכן מדובר בלשון הרע, אבל לא מגיע לתובעת פיצוי. מדוע?

עו"ד מיכאל בן לולו | פסקדיןפורסם: 13.12.20 , 06:58

בית המשפט למשפחה בראשון לציון קיבל לאחרונה תביעת דיבה שהגישה אישה נגד גרושתו של בן זוגה, אבל לא פסק לטובתה פיצוי. השופטת מירית פולוס התרשמה כי שני הצדדים פעלו באופן אקטיבי להכפשה של הצד האחר ולא ניתן לאתר את קצה החוט שהוביל לפלונטר. פסק הדין חשף מצב משפחתי מורכב ורווי שנאה שהנפגעים העיקריים ממנו הם שלושה קטינים.

בתביעה על סך 400 אלף שקל סיפרה האישה כי הנתבעת היא גרושתו של בן זוגה הנוכחי. לדבריה, הנתבעת פרסמה בקבוצת פייסבוק של הורים מנוכרים תגובה לפוסטים שפרסמו אחרים ובהם שלל השמצות נגדה. בין היתר היא כתבה כי בנה בן ה-10 גדל בבית אביו ובת זוגו והבית שלהם מתנהל כמו כת, שטיפות מות והשמצות בלתי פוסקות.

התובעת הוסיפה כי הגרושה האשימה אותה שלקחה את בנה למטפלת רוחנית שתטמיע בו שהיא והוא נשמות תאומות והיא אמו האמיתית. בנוסף היא כתבה כי היא "שטן בגוף אדם". לטענת התובעת, כל האמירות האלה מהוות לשון הרע ונעשו בכוונת זדון במטרה לפגוע בה ובשמה הטוב.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

מנגד סיפרה הגרושה כי לה ולבעלה לשעבר שלושה ילדים קטינים. סכסוך הגירושין הוביל לנתק בין האב לבין בתם הבכורה וכיום יש ביניהם קשר דל ביותר. עוד לדבריה, בינה לבין בנם האמצעי נוצר נתק מוחלט עד היום. בנוסף, בין האחים עצמם נוצר נתק ואבדו קשרי האחאות.

לדבריה, עם הצטרפותה של התובעת למשפחה ותחילת הקשר הזוגי עם האב היא ליבתה את היצרים ותרמה במו ידיה לנתק בינה לבין בנה. לשיטתה, התובעת מתארת עצמה כקורבן בעוד היא זו שבחרה לערב את עצמה בהליך הגירושין ואחראית יחד עם האב לניכור ההורי הקשה של בנה כלפיה וכלפי אחותו.

היא הוסיפה כי התובעת חדרה במרמה לקבוצת פייסבוק המיועדת להורים מנוכרים בניסיון לייצר עילת תביעה נגדה.

אבל השופטת מירית פולוס קבעה כי הפרסומים שביצעה הנתבעת הם לשון הרע ולא מתקיימות במקרה זה ההגנות שבחוק. עם זאת, היא לא מצאה לנכון לזכות את התובעת בפיצוי כלשהו. נקבע שהיא הגישה את התביעה בחוסר תום לב שכן היא מעורבת באופן פעיל ביותר בסכסוך המשפחתי. מעורבותה תרמה לניכור של הגרושה מבנה הקטין, אף שהתובעת לא הייתה הגורם היחיד לכך ולהורים תרומה משמעותית גם כן.

בפסק הדין צוין כי התובעת ערבה את הקטינים בסכסוך, תוך הכפשת אימם בפניהם, ומדובר בפעולה פוגענית לא פחות מהפעולות שביצעה הנתבעת. הודגש כי מי שמגיע לבית המשפט ודורש פיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב, נכון שיקפיד אף הוא בשמו הטוב של הצד שכנגד.

"כאשר בית המשפט מתרשם באופן מובהק, כי שני הצדדים פעלו באופן אקטיבי להכפשה של הצד האחר, אין מקום לטעמי לפסיקת פיצוי כספי בגין לשון הרע", כתבה השופטת.

היא הוסיפה כי המצב במשפחה הספציפית הזו כה סבוך, כואב ורווי מחירים אישיים, שלא ניתן לאתר היום את קצהו של החוט שהוביל לפלונטר הבלתי ניתן להתרה. בנסיבות אלה נקבע כי אין מקום לפסיקת פיצוי כספי, והתוצאה כמוה כפסיקת שקל אחד.