שתף קטע נבחר

למרות היועמ"ש: הוצא צו הורות לשתי אימהות

לבנות הזוג תאומים ותינוקת. ביהמ"ש מתח ביקורת על התנגדות המדינה למתן צו הורות ביחס לתאומים, אף שהסכים להכיר באימהות ביחס לילדה

בית המשפט למשפחה בבאר שבע קיבל לאחרונה בקשה לצו הורות פסיקתי שהגישו בנות זוג שב-2016 הביאו לעולם תאומים לאחר שאחת מהן הרתה מתרומת זרע, וב-2019 נולדה להן בת נוספת מאותה תרומת זרע ומתרומת ביצית של בת הזוג השנייה. היועמ"ש הסכים לצו הורות ביחס לילדה והתנגד ביחס לתאומים, אך השופטת רותם קודלר עיאש קבעה כי עמדתו חסרת היגיון כשמדובר באותו תא משפחתי.

 

בנות הזוג הכירו ב-2013 ושלוש שנים לאחר מכן ילדה אחת מהן תאומים מתרומת זרע. בהמשך היא הרתה בפעם השנייה, מאותו תורם זרע ומתרומת ביצית של בת זוגה. ב-2019 נולדה בתן הקטנה.

 

השתיים עתרו בשלוש תובענות שונות לצו הורות פסיקתי שבו תוכר האמהות של בת הזוג ביחס לכל אחד מהילדים. בעוד היועמ"ש הסכים שביחס לילדה יינתן צו הורות, הוא התנגד למתן הצו ביחס לתאומים. לטענתו, יש לערוך תסקיר של עובדת סוציאלית מהשירות למען הילד בעניין בנות הזוג בטרם יגבש את עמדתו.

אילוסטרציה  (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

בהחלטה לעניין התסקיר קבעה השופטת קודלר עיאש שנסיבות המקרה לא מחייבות הגשת תסקיר. היא ציינה שעמידה כללית וגורפת של היועמ"ש המחייבת קבלת תסקיר כתנאי למתן צו הורות מקפלת בתוכה את ההנחה כי יש להטיל את הורות של בת הזוג בספק ומדובר בהורות חשודה.

 

בתוך כך היא הזכירה הזכות להורות היא מזכויות היסוד של האדם בישראל כחלק מטבעו של כל אדם, מחירותו ומכבודו. היא הדגישה שב"כ היועמ"ש לא הצביע על ספק כלשהו ביחס לתפקוד בנות הזוג המצדיק הגשת תסקיר והסתמך רק על עיכוב בהגשת הבקשה לצו הורות, כשנתיים וחצי לאחר הולדת התאומים וכ-10 חודשים לאחר הולדת הקטינה.

 

על אף החלטה זו עמד ב"כ היועץ המשפטי לממשלה על סירובו למתן צו ההורות.

 

בפסק דין שעסק באחד התאומים כתבה השופטת קודלר עיאש כי משעה שהיועמ"ש הסכים למתן צו הורות ביחס לקטינה, אין היגיון בהתנגדות. היא כתבה כי השתלבות הקטינה במשפחה מהווה כשלעצמה שיקוף של קיומו של התא המשפחתי, ושל הורות תקינה ושוטפת של בת הזוג כלפי הילדה והתאומים.

 

היא הוסיפה כי לא ניתן לקבל את עמדתו של ב"כ היועמ"ש, עמדה פורמלית ודווקנית שאינה מתיישבת עם ההיגיון שלו עצמו, שעה שהסכים שהתא המשפחתי הוא תא מתפקד ביחס לקטינה.

 

השופטת סיכמה כי המשפחה כוללת שתי אימהות ושלושה ילדים ואין לה אלא לקבל את האמור בתצהיר האימהות, שלא נסתר, לפיו שתיהן פועלות יחד כזוג הורים לכל דבר ועניין, מטפלות בשלושת ילדיהן, מטפחות אותם ודואגות להם. בנסיבות אלה הוציאה השופטת צו הורות פסיקתי ביחס לקטין.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
עו"ד דורית גלוברמן-קרט
מומלצים