מטפל גרם לפריצת דיסק ויפצה ב-850 אלף ש'

שופטת קבעה שהמטפל, רופא במקצועו, התרשל כשביצע בגבר בן 70 מניפולציה צווארית מבלי לבצע בדיקה גופנית מקדימה ובניגוד לרצונו

עו"ד מירב אשל | פסקדיןפורסם: 25.12.20 , 09:55

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד מטפל שביצע מניפולציה צווארית לבן 70 וגרם לו לפריצת דיסק. השופטת חדוה וינבאום וולצקי חייבה אותו בפיצויים והוצאות של יותר מ-850 אלף שקל לאחר שקבעה כי ביצע את הפעולה ללא הסכמת המטופל ומבלי לבצע בדיקות גופניות הכרחיות.

המטופל הגיע לרופא ב-2014 לסדרת טיפולים אלטרנטיביים בקפיצות בעין ובלחי ימין. באחד הטיפולים הוא ביצע בו מניפולציה צווארית באמצעות מתיחה וסיבוב מהיר וחד של הראש. בתגובה ביקש ממנו המטופל שלא לעשות זאת יותר, אך למרות זאת הוא ביצע את הפעולה גם בשני טיפולים נוספים.

לאחר הטיפול האחרון חש התובע כאב חד וחזק בצווארו. זמן קצר לאחר מכן התגלתה אצלו פריצת דיסק צווארית והוא עבר ניתוח שלאחריו נותר לטענתו מוגבל וכאוב.

בתביעת רשלנות רפואית שהגיש נגד המטפל והמרפאות שבהן בוצעו הטיפולים - "וולנס המרכז המתקדם לרפואה טבעית" ו"אמא מרכז לרפואה טבעית" - טען התובע כי נגרמו לו נזקים אורתופדיים ובעיות במערכת העיכול כתוצאה מטיפול רשלני שבוצע ללא הסכמתו.

לתביעה הוא צירף חוות דעת של מומחה בתחום האורתופדיה שמצא כי המטפל התנהל באופן בלתי סביר, לא קיבל הסכמה מדעת וטרם הפעולה אף לא ביצע בדיקות הכרחיות כמו דימות לצוואר. בנוסף צירף התובע חוות דעת של גסטרואנטרולוג שלפיה הוא סובל מעצירות כתוצאה מהטיפול. כמו כן הגיש התובע לבית המשפט תמלולי הקלטות של שיחות עם המטפל שבהן הודה כי ביצע את המניפולציה בניגוד לרצונו והסב לו נזק.

הרופא טען מנגד כי בפעם השלישית כלל לא ביצע בתובע מניפולציה אלא טיפול שיאצו שכלל לחיצות עדינות ומדודות. מכל מקום, לדבריו, מדובר בפעולה שכיחה שלא גרמה לתובע לנזק שכן הבעיות שלו בעמוד השדרה קשורות לשינויים ניווניים ומבעיות העיכול סבל עוד לפני כן. הוא תמך את עמדתו בחוות דעת מומחים מטעמו וביקש להעדיף אותן על פני חוות הדעת מטעם התובע.

אבל השופטת חדווה וינבאום וולצקי העדיפה את גרסת המטופל וציינה שבניגוד לגרסתו המתחמקת וחסרת ההיגיון של המטפל, התובע היה עקבי ואמין בעדותו. מעבר לזה, טענתו כי גם בפעם השלישית בוצעה בו מניפולציה והיא נעשתה בניגוד לרצונו ועל אף סירובו המפורש, נתמכה גם בתמלילי ההקלטות שהגיש. צוין המעשה עולה כדי תקיפה. כמו כן קבעה השופטת כי מהעדויות עלה כי הנתבע לא הסביר לתובע על הפרוצדורה לרבות הסיבוכים האפשריים כתוצאה ממנה.

בהמשך, לאחר עיון בחוות דעת המומחים ושמיעת עדויותיהם, היא קבעה שחוות הדעת האורתופדית מטעם התובע מקובלת עליה והוכיחה כי המטפל פעל ברשלנות וגרם במעשיו לנזקים שנגרמו לתובע בצווארו. עם זאת, היא דחתה את הטענה לגבי הנזק במערכת העיכול ובעניין הזה העדיפה את חוות הדעת מטעם הנתבע.

לאחר בחינת הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהטיפול, שכוללים הגבלות תנועה בצוואר וחולשה בגפיים, פסקה לו השופטת פיצויים של 690 אלף שקל על עזרה, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וכאב וסבל. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 161,460 שקל.