חברת בנייה הגישה תביעת סרק נגד רוכשי דירה

קונים נתבעו על פגעי רטיבות אלא ששופט קבע ש"יניב ס.א. לבנין ולפיתוח" אחראית להם. נקבע שהתביעה הוגשה רק כדי להטריח את הרוכשים שיפוצו

עו"ד נחום שר | פסקדיןפורסם: 28.12.20 , 07:24

בית משפט השלום בקריית גת דחה לאחרונה תביעה שהגישה חברת הבנייה "יניב ס.א. לבנין ולפיתוח" נגד רוכשי דירה שביטלו הסכם מכר עקב ליקויי בנייה. החברה טענה שהם פירקו את הריצוף במרפסת וגרמו לנזקי רטיבות בדירה שמתחת, אבל השופט אור אדם התרשם כי מדובר בתביעת סרק שהוגשה רק כדי להטריד את הרוכשים.

הדירה נמסרה לרוכשים עם ליקויי בנייה רבים ולאחר שהחברה לא תיקנה אותם לשביעות רצונם, והליך בוררות שהתקיים ביניהם כשל, הם הגישו תביעה לביטול הסכם המכר. ב-2016 אישר בית המשפט המחוזי בבאר שבע את הסכמת הצדדים לביטול ההסכם, השבת הדירה והחזר התמורה לרוכשים.

בהמשך הגישו הרוכשים תביעה נוספת לחיוב החברה בפיצויים על הנזקים שנגרמו להם בעקבות ההסכם. תוך כדי ניהול התביעה הגישה החברה תביעה נפרדת ובה דרשה לחייב את הרוכשים בפיצויים של 97,510 שקל על נזקים שנגרמו לדירה שמתחת לזו שרכשו.

(צילום: shutterstock)

בתביעה נטען כי לאחר שתיקנה ליקויים במרפסת, פירקו הרוכשים על דעת עצמם את הריצוף והרסו את האיטום מה שגרם לחלחול רטיבות לדירה שמתחת, שנמצאת בבעלותה. לדבריה הרוכשים אף מנעו ממנה להיכנס לדירה ולתקן את הריצוף כדי למנוע את הנזק.

הרוכשים הכחישו את הטיעונים בתוקף והבהירו כי מי שפירקו שוב את הרצפה הם עובדי החברה שנכנסו לדירה ללא הרשאתם. הם הוסיפו שלא מנעו מהחברה מלתקן את המרפסת אלא דרשו שתתאם זאת מול מפקח הבנייה מטעמם.

בפסק הדין, שניתן לאחר שתביעת הרוכשים הוכרעה ונפסקו להם כ-90 אלף שקל, העיר השופט אור אדם כי במקום לרכז את כל ההליכים בין הצדדים בהליך אחד בחרה התובעת להגיש את התביעה הזו בנפרד. התנהלות זו, ציין, מעידה שמדובר בתביעת סרק שנועדה להטריח את הנתבעים.

לגופו של עניין נקבע כי הטענה שלפיה הרוכשים פירקו את המרפסת הופרכה. ראשית, משום שהחברה לא הציגה כל ראיה או עדות שתומכת בגרסתה, ושנית משום שמההתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים בזמן אמת עלה בבירור כי מי שפירקו את הריצוף היו עובדי החברה.

גם בסוגיית התיקון הפנה השופט להתכתבות שהעידה בצורה מובהקת כי הרוכשים לא מנעו מהתובעת מלבצע אותו אלא כל שביקשו הוא שהכניסה לדירה תתואם עם מפקח הבנייה מטעמם. דרישה זו, הבהיר, הייתה סבירה לחלוטין בשל הסכסוך בין הצדדים וחוסר האמון ביניהם. למרות זאת, החברה התעלמה מהבקשה של הנתבע ובסופו של דבר לא תיאמה עם המפקח ולא תיקנה את המרפסת, וכך גרמה במו ידיה לנזקים בדירה שבבעלותה.

לאור דברים אלה דחה השופט את התביעה וחייב את החברה לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 29,250 שקל.