למען הצדק: מנהל פרויקט זוכה מעבירות בנייה
חרף אישור שקיבל להצבת מבנה בשייח ג'ראח, הגישה נגדו עיריית ירושלים אישום מיותר על הצבת משרד מכירות. בית המשפט בעיר ביטל את האישום
בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים זיכה לאחרונה
מנהל פרויקט בנייה בשכונת שייח ג'ראח בירושלים מעבירות בנייה ושימוש חורג בשל הצבת משרד מכירות ללא היתר. השופט דניאל מרדכי דמביץ תמה כיצד הוגש כתב אישום על עבירת בנייה אף שמפקח מטעם העירייה אישר את הצבת המבנה, וביטל את האישום מטעמי הגנה מן הצדק.
כתב האישום המקורי הוגש ב-2017 וייחס למנהל הפרויקט עבירה של בניית מבנה משרדי מחומר קל ללא היתר מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. כשנתיים וחצי לאחר מכן תיקנה המחלקה המשפטית של עיריית ירושלים את כתב האישום והוסיפה לו עבירה של שימוש חורג במבנה האסור. המדינה טענה כי ייחסה את העבירות לנאשם כבעל הנכס ומי שאחראי על העבירות והשתמש בו בפועל.
מנהל הפרויקט כפר במיוחס לו וטען שמדובר במכולה שמשמשת את הפרויקט כמשרד מכירות. לדבריו מפקח העירייה אישר את הצבת המבנה עד לקבלת טופס 4 במרץ 2017.
הוא הוסיף שהמדינה הגישה נגדו כתב אישום על עבירת בנייה אף שנחקר בפני המפקח רק על עבירת שימוש. בנוגע לשימוש טען הנאשם כי הוא כלל לא משתמש במבנה וממילא לא הוא הזמין אותו ואחראי להצבתו. בנסיבות אלה, טען, יש הצדקה לזכות אותו מהאישומים בשל הגנה מהצדק ונוכח חוסר התקשורת בין מחלקת הפיקוח לבין המחלקה המשפטית בעירייה.
השופט דניאל מרדכי דמביץ קבע כי הצבת המבנה ללא היתר מהווה עבירה. אלא שמעדות המפקח מטעם העירייה והמוסמך הבלעדי לאשר הצבת מבנים למשרדי מכירות עבור פרויקטים נדל"ניים עלה כי הוא אישר את הקמת המבנה תחילה בעל פה ולאחר מכן בכתב, וזאת עד לקבלת טופס 4.
לאור זאת ציין השופט כי לא נותר לו אלא לתמוה מדוע חשבה המחלקה המשפטית בעירייה שיש צורך בהגשת כתב האישום בכל זאת.
עוד הוסיף השופט כי אכן לא ברור כיצד הוגש כתב אישום בגין עבירת בנייה בהתבסס על חקירה שנערכה בפני המפקח לגבי עבירה אחרת לגמרי של שימוש בלבד. בהקשר זה ציין השופט כי עצם העובדה שהמפקח חקר את הנאשם על עבירת השימוש מעידה כשלעצמה שלא סבר שהצבת המשרד הייתה בעייתיות.
לפיכך השופט קבע כי כתב האישום בגין עבירת הבנייה מבוטל בשל הגנה מן הצדק, וכך גם השימוש בו עד למועד שבו ניתן טופס 4.
באשר לשימוש שנעשה במבנה לאחר מכן, החליט השופט לזכות את הנאשם מחמת הספק וזאת נוכח העובדה כי מדובר בעובד חברה ואין בסיס לייחס דווקא לו את השימוש בבינוי שהרי הוא לא בעל המבנה, לא הוא הציב אותו והחברה היא זו שעשתה בו שימוש.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המאשימה: עוה"ד ליז כהן ואחיעד ברמץ
- ב"כ הנאשם: עו"ד מוהנד ג'בארה
- עו"ד קריסטין חון עוסקת בדיני מקרקעין
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים