ישראלי שמשכיר נכסים בחו"ל ניצח את ביטוח לאומי

בתביעה שהגיש בעל נכסים בשוויץ נקבע שהוא זכאי לפטור על השכירות אף שהוא משלם מס במסלול הרגיל - כל עוד לא מדובר בהכנסה עסקית

עו"ד (רו"ח) מוטי ארניה | פסקדיןפורסם: 28.12.20 , 07:25

בית הדין לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה נגד הביטוח הלאומי והורה להחזיר לאזרח ישראלי דמי ביטוח ששילם בשל הכנסות שמקורן בדמי שכירות שקיבל על נכסים בשוויץ. בכך דחה השופט עמיצור איתם את עמדת הביטוח הלאומי, שטען שהתובע חייב בתשלום משום ששילם על דמי השכירות מס הכנסה בשיעורים רגילים ולא בשיעור הייחודי שנקבע להכנסות משכירות בחו"ל שאינן מעסק.

לתושבי ישראל שמשכירים נכסים בחו"ל יש שתי אפשרויות לשלם מס הכנסה על דמי השכירות: 15% מההכנסות לפי מסלול ייחודי שחל על דמי שכירות מנכסים בחו"ל שאינם הכנסה עסקית, או לפי שיעורי המס הרגילים החלים על כל הכנסה של יחיד. מי שבוחר במסלול הייחודי זכאי גם לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי.

במקרה זה מקבל התובע, תושב ישראל בעל אזרחות שוויצרית, דמי שכירות משלושה נכסים בשוויץ, ובחר לשלם מס הכנסה לפי המסלול הרגיל משום שבאופן הזה הוא אינו נדרש לתשלום מס בישראל.

(צילום: shutterstock)

אלא שבעקבות זאת ביטוח לאומי החל לגבות ממנו דמי ביטוח. נקודת המוצא של המוסד הייתה שמי שבוחר לשלם על ההכנסות מדמי השכירות בחו"ל שיעורי מס רגילים חלף המסלול הייחודי לא זכאי לפטור, שכן עצם הבחירה מעידה שהכנסותיו הן הכנסות מעסק המחויבות בדמי ביטוח.

התובע טען לעומת זאת כי אי אפשר לקבוע אפריורית שהכנסותיו הן מעסק רק משום שבחר לשלם את שיעור המס הרגיל משיקולי תכנון מס. לדעתו, במקרה כזה ביטוח לאומי מחויב לבחון את טיב ההכנסה ואם מתברר שאינה מעסק – כמו במקרה שלו – אין הצדקה לתשלום דמי הביטוח.

השופט עמיצור איתם ציין כי פרשנות פשוטה של הוראות החוק הרלוונטיות תומכת בגישת הביטוח הלאומי שלפיה מרגע ששולם מס הכנסה רגיל אין זכאות לפטור שחל על המסלול הייחודי בפקודת מס הכנסה. אלא שלדבריו, היצמדות לפרשנות הפשוטה עלולה לעשות עוול לאנשים שבוחרים לשלם מס רגיל אף שהכנסות דמי השכירות שלהם בחו"ל אינן מעסק.

בהקשר הזה הדגיש השופט כי חיוב בדמי ביטוח על הכנסות לא עסקיות משכירות סותר את חוק הביטוח הלאומי שקובע חובת תשלום רק במקרים ספציפיים שזהו לא אחד מהם.

מכאן, שבמצבים מורכבים כמו זה של התובע, הנחת הבסיס שלפיה עצם הבחירה במסלול המס הרגיל מעידה על הכנסה מעסק לא נכונה. במקרים כאלה, קבע השופט, ביטוח לאומי יצטרך לברר מהיכן נובעת ההכנסה ולקבוע האם היא מעסק או לא.

לגופו של המקרה הנוכחי קבע השופט כי על-פניו הצליח התובע לסתור את הנחת הבסיס שכן בבעלותו שלושה נכסים בלבד ועיסוקו העיקרי הוא תלמיד ישיבה, וביטוח לאומי לא ערך בירור כדי לסתור את טענתו שלא מדובר בהכנסה עסקית.

לפיכך התביעה התקבלה וביטוח לאומי חויב להחזיר לתובע את דמי הביטוח ששילם עד עכשיו בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ובתוספת הוצאות משפט של 3,000 שקל.