פרשת נתיבי ישראל: זוכה רו"ח של "ביבי כבישים"

איתמר מחלב הואשם שרשם כהוצאה מוכרת 8.4 מיליון שקל שמשכו המנכ"ל ובעלי המניות למטרת שוחד. נקבע שלא הוכח שהיה מודע להונאת המס

עו"ד פאיז טאפש | פסקדיןפורסם: 31.12.20 , 11:56

פרשת השחיתות בנתיבי ישראל : בית המשפט המחוזי מרכז-לוד זיכה לאחרונה את איתמר מחלב, ששימש במשך שנים כרואה החשבון של חברת התשתיות "ביבי כבישים", והואשם בכך שרשם כהוצאה מוכרת 8.4 מיליון שקל שבהם השתמשו המנכ"ל ובעלי מניות למתן שוחד. השופט חגי טרסי התחשב בזמן הרב שחלף מביצוע העבירה, ובכך שנותר ספק אם מחלב היה מודע לייעוד האמיתי של הכספים.

חברת "ביבי כבישים" נמצאת בבעלותו של הקבלן יהודה בוזגלו ומחלב שימש רואה חשבון מבקר של החברה מ-1991. מי ששימש כמנכ"ל נתיבי ישראל (נת"י) בתקופה הרלוונטית היה אלכס ויז'ניצר. בשנים 2007 ו-2009 נמסרו לביצועה של "ביבי כבישים" שני פרויקטים.

בכתב האישום נטען שהמנכ"ל בוזגלו גייס כספים במזומן כדי לתת אותם כשוחד, בין היתר בדרך של משיכות בעלים מהחברה. לצורך כך, בהוראתו, משכו בעלי המניות מיליוני שקלים מחשבון החברה.

פרויקט תשתית התחבורה של מסילת הרכבת המזרחית בדרך לעלות על שירטון (צילום: נתיבי ישראל)

ארכיון(צילום: נתיבי ישראל)

המדינה טענה שבסוף 2006 או בראשית 2007, הקטין הרו"ח מחלב - בהנחיית בוזגלו - את יתרות החובה של בעלי המניות כנגד רישום "הוצאות קידום פרויקטים" בסכום כולל של 8.4 מיליון שקלים, בידיעה שאלה לא היו הוצאות מותרות בניכוי. בהמשך, נטען, דרשו הנאשם ובוזגלו את "הוצאות קידום הפרויקטים" כהוצאות של החברה בדוחות הכספיים לשנת 2006 על מנת להתחמק מתשלום מס.

הנאשם הבהיר בעדותו כי אינו זוכר את האירוע, אך מהדו"חות עלה כי כלל לא הסתיר מרשויות המס את העובדה שהוצאות "קידום פרויקטים" נדרשו ללא אסמכתאות כתובות. הוא בתגובה הדגיש שפעל בשקיפות מוחלטת באופן שאפשר לרשויות המס לשקול האם לאשר את ההוצאה או לא.

המדינה טענה שהראיות מובילות למסקנה שמחלב היה מודע לכך שהכספים אינם מותרים בניכוי, או לכל הפחות עצם את עיניו מלברר עד תום את החשדות שהתעוררו בו בנושא זה.

אבל השופט חגי טרסי החליט כאמור לזכות את מחלב. הוא ציין שעל אף החשד המשמעותי המתעורר כלפי הנאשם, לנוכח הזמן הרב שחלף ובעיקר השמדתם של ניירות עבודה ומסמכי עזר, שייתכן שהיו בידי מחלב בזמן אמת ושימשו אותו לגיבוש עמדותיו, לא ניתן לקבוע מעל לכך ספק סביר כי היה מודע לכך שההוצאות אינן מותרות בניכוי.

בהכרעת הדין הובהר כי על רואה החשבון להתייחס למנהליו ופקידיו של התאגיד המבוקר בדרך של כבדהו, אך גם חשדהו. חלק מחובותיו המקצועיות, נפסק, היו לחקור, לדרוש, לבחון ולאמת את הרישומים שערך בנוגע להוצאות "קידום הפרויקטים".

מחלב, נקבע, חרג מדפוס הפעולה הראוי הזה אך לא הוכח מעל לכל ספק סביר כי רשם באופן מודע את ההוצאות הללו כהוצאות מותרות באופן כוזב ובמטרה לסייע לחברה להעלים מס.

השופט הבהיר כי הוכח שהנאשם ליווה לאורך שנים את פעילותה של חברה שנטלה חלק בפרשה חמורה של שוחד, וברור כי משיכות הבעלים האינטנסיביות ורחבות ההיקף חייבו בחינה קפדנית וספקנית שמצדו של הנאשם. עם זאת, החקירה נפתחה רק שנים רבות אחרי האירועים ולאחר ביעורם של תיקי העבודה, בשלב שבו לא זכר עוד הנאשם את שהתרחש, וזכותו להליך הוגן נפגעה באורח שאינו בר תיקון.