חוב מזונות תפח, האישה חזרה להוצל"פ – ונדחתה

אחרי שמונה שנים ביקשה גרושה להחיות את הגבייה מבעלה, שחובו הגיע ל-200 אלף שקל. רשמת הוצאה לפועל הסכימה, אבל ביהמ"ש עצר אותה

עו"ד מאירה אזרד | פסקדיןפורסם: 03.01.21 , 07:07

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש גבר שצבר חוב מזונות בן יותר מ-200 אלף שקל על החלטות הוצאה לפועל שאפשרו לגרושתו להמשיך בפעולות הגבייה למרות הפסקה של כשמונה שנים. השופט ארז שני קבע כי בהתאם לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), כדי לשפעל את התיק צריכה האישה לבקש את רשות בית המשפט למשפחה.

השופט שני מתח ביקורת על רשמת ההוצאה לפועל, שהסתמכה על פסיקה של בית המשפט העליון משנות ה-50 שלפיה הסעיף שמחייב אישור גבייה בתיקים שלא נעשו בהם פעולות במשך שנתיים לא חל על יהודים. נקבע כי היא התעלמה מחוק יסוד כבוד האדם ומפסיקות בתי המשפט בשנים האחרונות שקבעו מפורשות כי הוראת החוק חל על כולם – ללא יוצא מן הכלל.

פסק הדין המקורי שחייב את הבעל לשעבר במזונות ניתן ב-2001 ותיק ההוצאה לפועל נפתח נגדו שנתיים לאחר מכן, כשהחוב עמד על 60 אלף שקל. החל מ-2011 גרושתו לא ביצעה בו כל ,פעולה וכיום, כשהילדים כבר בגירים, הוא תפח והגיע ליותר מ-200 אלף שקל.

אילוסטרציה: חשבונות (צילום: shutterstock)

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בשנה שעברה, אחרי הפסקה של כשמונה שנים, ביקשה האישה להמשיך לגבות את החוב. רשמת ההוצאה לפועל אפשרה זאת ועל כך הגיש הגרוש ערעור בטענה שנוכח ההפסקה ארוכת השנים הייתה הרשמת צריכה לסגור את התיק ולהפנות את האישה לבקש אישור מבית המשפט למשפחה לשפעולו.

הוא הסתמך על סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) שמחייב קבלת רשות מבית המשפט לגביית מזונות בהוצאה לפועל בתיקים שהפעילות בהם הופסקה במשך שנתיים.

בפסק הדין שקיבל את הערעור מתח השופט ארז שני ביקורת על החלטת הרשמת שהתבססה על הלכה לא עדכנית של בית המשפט העליון משנות ה-50 שלפיה הסעיף לא חל על יהודים.

הוא קבע כי הרשמת התעלמה מפסיקות מנחות שניתנו בבתי המשפט המחוזיים ובתי המשפחה למשפחה לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שקבעו כי הסעיף חל על כולם – ללא יוצא מן הכלל. בתוך כך הוא הדגיש כי גם מרבית רשמי ההוצאה לפועל מפנים זוכים במקרה כזה לבקש רשות מבית המשפט.

עוד צוין כי בפסקי הדין השונים כבר נקבע כי לאורו של חוק היסוד, שמקפל בתוכו את הזכות לדיון הוגן ואת הזכות שלא להיות מופלה, לא ניתן להחריג יהודים מסעיף החוק. עוד ציין השופט כי לא ייתכן שהחוב יתפח ויצבור ריביות גם כשהזוכה לא נוקטת בפעולות במשך שנים.

בתוך כך הוא הדגיש כי הרשמת לא פטורה מלפעול בהתאם לפסקי דין מנחים של הערכאות. "לשון החוק כי מזונות אשר לא הוחל בגבייתם בשל הפסקת פעילות כשמה כן היא. אי גביה עד גבול של שנתיים אין בה שום בעיה, מעבר לגבול של שנתיים קיים הצורך ליטול רשות מבית המשפט", סיכם.

לפיכך השופט ביטל את החלטות הרשמת וקבע כי הזוכה צריכה לפנות לבית המשפט למשפחה לבקש רשות לגבייה בתיק. בתוך כך הוא ציין כי נוכח הודאתה כי גבתה חלק מהמזונות מהביטוח הלאומי, עליה להפחית מן החוב את הסכומים שקיבלה. האישה חויבה בהוצאות של 3,000 שקל.