ביהמ"ש נגד דוד שהסתיר את צוואות אימו מאחייניו

הדוד ערער על החלטה שחייבה אותו להגיש את המסמכים, אבל נדחה בנימוק שהחובה למסור את הצוואות לרשם לענייני ירושה היא מוחלטת ומיידית

מערכת פסקדיןפורסם: 07.01.21 , 10:47

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגיש אדם נגד החלטה המורה לו למסור שלוש צוואות של אימו. הוא התנגד בטענה שהדבר יפגע בשאיפתו להוכיח שילדיו של אחיו (שמת לפני האם) אינם זכאים לרשת אותה, אבל השופטת אספרנצה אלון הבהירה שהחוק מחייב כל אדם שבידו צוואה להגיש אותה לרשם מיד כשנודע לו על מות המוריש.

אביו של המבקש מת ב-2011 ואימו ב-2017. אחיו מת ב-2008 והותיר ארבעה ילדים. בין הילדים לבין דודם התנהלו הליכים בנוגע לעיזבון סבם וסבתם.

ב-2018 הגיש אחד הנכדים בקשה למתן צו ירושה אבל הדוד התנגד וטען שהמנוח הותיר צוואה. התיק הועבר לבית המשפט למשפחה בחדרה שקבע כי אם יש בידי הדוד צוואה מקורית - עליו להגיש בקשה לקיום צוואה בפני הרשמת לענייני ירושה, שכן אחרת תימחק ההתנגדות ויינתן צו ירושה.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

באוקטובר 2018 הגיש הדוד בקשה לקיום צוואת אביו והרשמת לענייני ירושה העבירה את הבקשה לבית המשפט למשפחה, שהורה לצדדים להודיע בידי מי נמצאת הצוואה המקורית של הסבתא. הדוד השיב כי בידיו שלוש הצוואות המקוריות שלה. בנסיבות אלה הורה לו בית המשפט למסור אותן לידיו ולהגיש בקשה לקיום צוואה בפני הרשם לענייני ירושה.

הדוד, שיוצג על ידי עו"ד צבי גולן, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה. לטענתו, בית המשפט חרג מסמכותו כשדרש ממנו להגיש העתקי צוואות אימו ולהגיש בקשה לקיום הצוואה, שכן אין מקור חוקי לחייב אדם לקיים צוואה. לדבריו, צוואה היא דבר פרטי ואישי ואין להורות על הגשת עותק מהצוואה בלי לבדוק תחילה את זהות הצדדים ומעמדם ביחס לעיזבון המנוחה. לעמדתו, הנכדים אינם יורשי הסבא או הסבתא וההחלטה פוגעת באפשרותו להתנגד לצו הירושה.

הנכדים, שיוצגו על ידי עו"ד יקירה טובבין, טענו מנגד כי לפי חוק הירושה אין זכות להעלים צוואות ולהסתירן, אלא יש חובה חוקית למסור אותן לרשות המוסמכת. לשיטתם, בית המשפט צדק כשהורה על הגשת צוואות המנוחה, דבר שיש בו כדי להגיע לחקר האמת ועשיית צדק.

ואכן, השופטת אספרנצה אלון דחתה את בקשת רשות הערעור והבהירה כי חוק הירושה קובע מי שיש בידו צוואה חייב למסור אותה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לענייני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה. מי שמפר את ההוראה דינו מאסר שלושה חודשים או קנס.

היא הדגישה שמסירת הצוואה לרשם צריכה להיות מיידית מאחר שלא מדובר בהמלצה ולמעשה, מי שמפר את ההוראה הוא עבריין: "הסעיף בא לא רק כדי למנוע את הסתרת הצוואה, הוא גם מעביר מסר לאנשים שאינם קשורים כלל לתוכן הצוואה, כי אסור אף להם להיות אדישים כאשר בידם מצויה צוואה, וחובה עליהם למסור אותה לרשם לענייני ירושה".

היא הוסיפה כי הדוד ועורך דינו הצפינו את צוואות שני המנוחים שנים ארוכות שלא כדין. את צוואת הסב הם הסתירו כשבע שנים וחשפו אותה רק לאחר שחויבו על ידי בית המשפט, ואת צוואת הסבתא הם הסתירו שלוש שנים. "החובה למסור צוואה היא מוחלטת וחלה בין שיש כוונה לבקש צו קיום צוואה ובין שאין כוונה כזו", הבהירה השופטת.