נחבל לפני מבצע צבאי ותבע הכרה כנכה צה"ל

לוחם מג"ב מכוח גיבוי למעצר מבוקש נפגע בראשו כשיצא מהרכב טרם האירוע. משרד הביטחון סירב לדון בתביעתו, אבל הערעור שהגיש התקבל

מערכת פסקדיןפורסם: 16.01.21 , 10:51

ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בחיפה קיבלה לאחרונה ערעור שהגיש איש קבע ממשמר הגבול שנחבל בראשו כשיצא מרכב ממוגן, נגד החלטת משרד הביטחון שלא לדון בתביעתו להכרה כנכה צה"ל בטענה שמדובר בפגיעה אזרחית באופייה. הוועדה קבעה כי המקרה נכנס לגדרו של חוק הנכים משום שאירע במהלך פעילות מבצעית של יחידת מסתערבים.

באוקטובר 2017 הוצב המערער כנהג בכוח גיבוי לפעולה של מעצר מבוקש בכפר עין יברוד שמצפון לרמאללה. לאחר שהתמקם בעמדה הוא בדק ציוד במושב האחורי של הרכב וביציאה נחבט בראשו. מספר ימים לאחר מכן הוא אובחן עם דימום מוחי.

ב-2018 דחה קצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון תביעה שהגיש להכרה כנכה צה"ל בנימוק שהאירוע לא נכנס לגדר חוק הנכים כיוון שהחבלה הייתה אזרחית באופייה.

(צילום: AFP)

עמדת קצין התגמולים התבססה על תיקון 29 לחוק שצמצם את היקף הזכאות של חיילי קבע רק למצבים שבהם נגרמה להם "חבלת שירות". כלומר, רק אם החבלה אירעה בפעילות או אימון מבצעיים או באירוע ייחודי לשירות.

בערעור שהגישה עמותת מסתערבי מג"ב באמצעות עו"ד שלמה צפורי טען המערער כי החבלה עונה על תנאי החוק כיוון שאירעה במהלך פעילות מבצעית וייחודית לשירות. לערעור צורפו תצהירים תומכים של לוחמים ושל מפקד משמר הגבול (וכיום המיועד למפכ"לות) יעקב שבתאי.

מנגד, עו"ד חן גלעד מפרקליטות מחוז חיפה טען בשם משרד הביטחון כי פגיעה עקב יציאה מרכב לא נחשבת ל"חבלת שירות" בהיבט המשפטי. הוא הדגיש כי תיקון 29 נועד לצמצם את קשת המקרים שבהם יוכרו משרתי קבע כנכי צה"ל. מעבר לזה, המערער נפגע לפני שהפעילות החלה ובסופו של דבר לא השתתף במבצע בפועל.

אבל חברי הוועדה בראשות השופט אמיר סלאמה דחו עמדה זו. ראשית, הם קיבלו את גרסתו העובדתית של המערער וקבעו כי לא היה מקום לדחות את תביעתו על הסף מבלי לבדוק אם האירוע נכנס ברמה העובדתית להגדרה של "חבלת שירות".

שנית, חברי הוועדה קבעו כי המחוקק אמנם ביקש להוציא מגדר החוק מקרים שבהם אנשי קבע נפגעים בתאונות שדומות יותר לתאונת עבודה (תוך הפנייתם לביטוח לאומי). עם זאת, קשה לקבל את עמדת קצין התגמולים שלפיה הסינון חל גם על מקרה שבו נהג ביחידת מסתערבים נחבל בעת מילוי תפקידו בפעילות מבצעית.

חברי הוועדה הדגישו כי החבלה אירעה באחד משלביה של פעילות למעצר מבוקש, וכי הפרשנות שלפיה אפשר להגיש תביעה לפי חוק הנכים רק אם החבלה מתרחשת בשיא האירוע מלאכותית.

חברי הוועדה הוסיפו כי גם הטענה שהמערער לא נטל חלק בפעולה לא מתקבלת על הדעת. עצם העובדה שמשימת החילוץ של צוות הגיבוי לא יצאה לפועל לא שוללת את העובדה שהשתתף במבצע. איש קבע שנפגע בעת מילוי תפקיד גיבוי שהוא חלק בלתי נפרד מהפעילות המבצעית הוא חייל שנפגע בזיקה ישירה לפעילות, פסקו.

מעבר לזה, נקבע כי גם אם הפגיעה עצמה הייתה בעלת סממנים אזרחיים כשמסתכלים על המכלול ברור שהתרחשה במסגרת אירוע בעל אופי צבאי. לפיכך נקבע כי האירוע עונה על ההגדרה של "חבלת שירות" בחוק. קצין התגמולים חויב לבחון את תביעת המערער לגופה ולשלם לו 6,000 שקל הוצאות.