לשון הרע: 110 אלף ש' לעו"ד שהואשם בזיוף

סוכנות הביטוח "סגנון" הגישה ללשכת עורכי הדין תלונה כוזבת נגד עובד שפיטרה והכפישה אותו בפני לקוחות. שתי ערכאות קיבלו את התביעה שלו

עו"ד יעקב מנור | פסקדיןפורסם: 23.01.21 , 11:39

בית הדין הארצי לעבודה דחה לאחרונה ערעור שהגישה סוכנות הביטוח "סגנון" על כך שחויבה לשלם 80 אלף שקל לעורך דין שעבד אצלה ופוטר בעקבות הוצאת דיבה. מנגד התקבל חלקית ערעור נגדי שהגיש עורך הדין והפיצויים שנפסקו לו הוגדלו ב-30 אלף שקל. בפסק הדין אושרו קביעותיו של בית הדין לעבודה שלפיהן תלונה שהגישה הסוכנות ללשכת עורכי הדין, ובמסגרתן האשימה אותו בזיוף מסמכים והכפישה את שמו בפני לקוחות, נחשבים ללשון הרע.

עורך הדין, שהועסק בסוכנות כמקדם מכירות של פוליסות ביטוח, פוטר ב-2016. הוא הגיש נגד החברה תביעה בטענה לפיטורים בחוסר תום לב. זמן קצר לאחר מכן הסוכנות הגישה נגדו תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בתל אביב שבה האשימה אותו בזיוף חתימות ופרטי לקוחות בפוליסות. בנוסף, מנכ"ל הסוכנות והמנהל שלו סיפרו על כך לכמה לקוחות.

באפריל קיבל בית הדין לעבודה באופן חלקי תביעת לשון הרע שהגיש נגד הסוכנות, המנכ"ל והמנהל שלו. בפסק הדין נקבע כי עורך הדין הוכיח שלושה פרסומים מכפישים מתוך חמישה שנעשו בחוסר תום לב ומבלי שטענות הזיוף הוכחו, ונפסקו לו פיצויים של 60 אלף שקל ו-20 אלף שקל הוצאות.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בערעור שהוגש מטעם הסוכנות, המנכ"ל והמנהל נטען בין היתר כי התלונה ללשכה הייתה לגיטימית והוגשה בתום לב בתמיכה של מכתבי לקוחות. לדבריהם הם חויבו בפיצוי על פרסום בפני לקוח שכלל לא הוכח וכי ללקוח אחר נאמר בסך הכל שהעובד נהג בחוסר יושרה ותו לא. כן נטען כי סכום הפיצויים חריג ויש להפחיתו.

עורך הדין טען מנגד כי המערערים ממחזרים טענות וכי אין מקום להתערב בקביעות העובדתיות של בית הדין או במסקנה כי הפרסומים היו פוגעניים וכיוונו לפגוע בעיסוק שלו. בנוסף, הוא הגיש ערעור נגדי שבו טען כי היה מקום לקבוע שפרסום נוסף נחשב ללשון הרע ולהגדיל את הפיצויים שנפסקו לו.

ואכן, השופטים אילן איטח, לאה גליקסמן וחני אופק-גנדלר לא מצאו עילה להתערב בפסק הדין של בית הדין, למעט בנוגע לסכום הפיצוי עבור הגשת התלונה ללשכת עורכי הדין.

בפסק דין שכתבה השופטת אופק-גנלדר נקבע כי בית הדין בחן באופן מקיף ויסודי את הטענות והראיות ומצא כי שלושה פרסומים מתוך חמישה נחשבים ללשון הרע. זאת, מאחר שבמסגרתם טענו המערערים באופן נחרץ לזיוף מסמכים שלא הוכח ולא הסתפקו בהעלאת חשדות מסויגים.

עוד נקבע כי המערערים לא הוכיחו שההאשמות היו אמת והאמירות הבוטות והנחרצות שנכתבו בתלונה ללשכה ונאמרו ללקוחות שוללות קיומו של תום לב. לעומת פרסומים אלה, הוסיפו השופטים, הפרסום הרביעי נוסח בזהירות וכחשד ולכן הוא לא נכנס לגדר לשון הרע.

עם זאת, הוחלט להגדיל את הפיצוי שנפסק לעובד על התלונה ללשכה מ-20 אלף שקל ל-40 אלף שקל וזאת מאחר שמדובר בפרסום פומבי שהיה טמון בו פוטנציאל ממשי לפגיעה בפרנסתו.

התוצאה הסופית היא כי העובד יקבל פיצוי כולל של 80 אלף שקל בנוסף להוצאות של 20 אלף שקל בהליך הקודם ועוד 10,000 שקל שנפסקו לו במסגרת הערעור.