שתף קטע נבחר

חברה נסגרה – בעל מניות יקבל פיצויי פיטורים

שופט קבע כי מאחר שבעל המניות היה גם עובד שכיר ומנכ"ל, הוא זכאי לקבל את מלוא הזכויות. נפסקו לו כ-90 אלף שקל בין היתר עבור פיטורים

בית הדין לעבודה בירושלים פסק לאחרונה פיצוי של כ-90 אלף שקל לבעל מניות ששימש גם כמנכ"ל בחברת הייטק שנסגרה. השופט עמיצור איתם קבע כי מאחר שהיה גם עובד שכיר, הוא זכאי למלוא הזכויות המגיעות לעובד בחברה שפעילותה הופסקה, ובכלל זה פיצויי פיטורים, דמי הבראה ותחליף הפרשות לקרן השתלמות.

 

עם זאת, תביעה אישית שהגיש נגד בעל השליטה בחברת האם שהחזיקה ברוב מניות החברה נדחתה. נקבע כי כדי להוכיח עילה לחיוב אישי היה על העובד לצרף את חברת האם להליך וממילא טענותיו קשורות למערכת היחסים שלהם כבעלי מניות ולא ליחסי העבודה.

 

ב-2013 סיכמו התובע ובעל השליטה בחברת "הי טק מכניקה" לפתוח חברת בת משותפת שתעסוק בתכנון הנדסי של פרויקטים. התובע קיבל 30% ממניות החברה ויתר המניות הוחזקו בידי חברת האם. בנוסף מונה התובע לשמש כמנכ"ל המקצועי של החברה.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בסוף 2017 החברה נקלעה לקשיים ופיטרה את כל עובדיה למעט התובע. לפי גרסתו, לאחר שלא קיבל שכר במשך חודשיים הוא התריע כי יפסיק את עבודתו ומאחר שקיבל תגובה מזלזלת עזב.

 

חודשים ספורים לאחר מכן הוא הגיש נגד החברה ובעל השליטה בחברת האם תביעה לפיצויי פיטורים עבור חמש שנות עבודה, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, הפרשי שכר, פדיון חופשה וקרן השתלמות.

 

החברה טענה בין היתר כי התובע הפסיק לעבוד בחברה ברגע שהפעילות האקטיבית הסתיימה ולקראת הסוף המשיך לתחזק פרויקטים קיימים כבעל מניות ולא כעובד. על כן, לא מגיע לו תשלום עבור חודשי העבודה האחרונים ותקופת העבודה שלו קצרה בחצי שנה ממה שטען. עוד ביקשה החברה לקזז מכל סכום שייפסק לו 21,416 שקל שנטל כהלוואה, ואילו בעל השליטה ביקש לדחות את התביעה האישית נגדו מאחר שאין לטעמו עילה לחיובו האישי בחובות החברה.

 

השופט עמיצור איתם קיבל את טענת התובע לגבי תקופת העבודה. נקבע כי בצד היותו בעל מניות הוא היה גם עובד שכיר של החברה וניתוק יחסי העבודה הצריך אקט פורמלי. מאחר שהתובע עבד בחודשיו האחרונים בחברה והנתבעת לא עשתה כל פעולה עד שהחליט להתפטר הרי שהמשיך לעבוד עד אז והוא זכאי לשכר עבור החודשיים האחרונים ולדמי הבראה על חצי שנה.

 

כמו כן, השופט קבע כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים אף שהתפטר. זאת, משום שהפעילות בחברה הסתיימה רשמית לפני כן וכל עובדיה פוטרו. בנסיבות אלה העובדה שהתובע סייע לחברה לסיים פרויקטים לא מצדיקה לשלול ממנו זכאות לפיצויים שמגיעים לכל עובד במקרה שחברה נסגרת.

 

בנוסף לכך חויבה החברה לפצות את התובע על עיכוב לא מוצדק בשחרור כספי הפיצויים בקרן הפנסיה ובתשלום דמי הבראה עבור חצי השנה האחרונה בה עבד.

 

עם זאת, דרישת התובע לפדיון ימי חופשה ודמי הודעה מוקדמת נדחתה ואילו בקשת הקיזוז של החברה התקבלה. בנוסף, נדחתה התביעה האישית נגד בעל השליטה בין היתר מאחר שהחזיק במניות באמצעות חברת האם שלא צורפה להליך, וטענות התובע נגדו לא קשורות ליחסי העבודה אלא ליחסיהם כבעלי מניות.

 

לאור הדברים האמורים החברה חויבה לשלם לתובע פיצויים והוצאות בסכום כולל של 95,601 שקל. ואולם, לנוכח דחיית התביעה האישית התובע ישלם לבעל השליטה 5,000 שקל הוצאות.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד מרדכי מלכא
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד גיא פלדמן בשם החברה, עו"ד ישורון רם כהן בשם בעל השליטה
  • עו"ד חן ספקטור עוסק בדיני עבודה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: בני לפיד
עו"ד חן ספקטור
צילום: בני לפיד
מומלצים