מזונות שוויוניים: הלכת העליון אינה רטרואקטיבית
פסק דין חדש מבהיר: ההלכה ששינתה את אופן חלוקת המזונות לא ביטלה את הדרישה להוכיח שינוי נסיבות מהותי כדי להצדיק התערבות בסכום
אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון קבע כי רק שינוי נסיבות משמעותי וחריג בחיי ההורים או הילדים יהווה עילה לשינוי סכום מזונות שנקבע בפסק דין או בהסכם גירושין. במילים אחרות, ההלכה שהייתה קיימת מאז ומתמיד לא שונתה בעקבות ההלכה מ-2017 שהטילה חובת מזונות שוויונית על הורים לילדים מעל גיל 6.
הכוונה היא שההלכה החדשה לא נחשבת כשלעצמה לשינוי נסיבות מהותי ואי אפשר להשתמש בה כדי להפחית מזונות אם אין שינוי עובדתי נוסף בחיים, למשל בצרכי הילדים, במצב הכלכלי או הבריאותי של ההורים או בהסדרי השהות או המשמורת.
ב-2017 הוציא בית המשפט העליון פסק דין מהפכני שקבע כללים חדשים לפסיקת מזונות של ילדים להורים יהודים בגילאים 15-6. נקבע כי בגילאים אלה שני ההורים צריכים לממן את מזונות הילדים באופן שוויוני, כשהחלוקה תיקבע לפי היכולות הכלכליות היחסיות שלהם, חלוקת המשמורת הפיזית ויתר הנסיבות המשפחתיות.
מטרת ההלכה הייתה ליצור אחידות, סדר וחלוקה הוגנת ושוויונית של מזונות הילדים בין ההורים, על פי יחס הכנסותיהם הפנויות ובהתחשב בחלוקת זמני השהות ביניהם, תוך שמירה על עיקרון טובת הילד.
אלא שמאז שניתנה, ההלכה מיושמת באופן לא עקבי על ידי בתי המשפחה למשפחה, וקיים חוסר אחידות בשאלת תחולתה על תביעות לשינוי מזונות שנקבעו בהסכם או בפסק דין סופי לפני שפורסמה.
בית המשפט העליון מחזיר עטרה ליושנה
נקודת המוצא העקרונית היא כי הלכה שיפוטית חדשה חלה על הליכים תלויים ועומדים ועל הליכים חדשים אך לא חלה רטרואקטיבית לנוכח עיקרון סופיות הדיון.
עם זאת, מכוח עיקרון הצדק נקבע כי פסק דין סופי בענייני מזונות לא יוצר מחסום בפני התדיינות חוזרת וניתן לדון בגובה המזונות מחדש. ואולם, כדי לאזן בין שני העקרונות – הצדק מול סופיות הדיון – פתיחת פסק דין או הסכם למזונות מחייבת להוכיח שינוי נסיבות מהותי בהשוואה למצב בעבר. כלומר, כדי לשנות סכום מזונות פסוק יש להוכיח שינוי – לא כל שינוי ולא סתם שינוי – אלא שינוי משמעותי ולא צפוי שיורד לשורש החיוב ואותו יש לבחון בהשוואה למצב המקורי בעת מתן פסק הדין או אישור ההסכם.
ואולם, מאז שניתנה ההלכה החדשה התלבטו בתי המשפט האם היא נחשבת לשינוי נסיבות מהותי כשלעצמה או שיש הצדקה להקל במבחן שינוי הנסיבות המהותי במקרים מסוימים. בתקופה זו ניתנו פסיקות סותרות בנושא כשבחלק מהמקרים השתמשו בהלכה כעילה כשלעצמה להפחתת מזונות ובמקרים אחרים הקלו מאוד עם ההורה שתבע את שינוי הסכום.
כעת בית המשפט העליון שם סוף לפסיקות הסותרות וקבע במפורש וחד-משמעית שההלכה לא מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק פתיחת תיק מזונות ואין בה גם כדי לשנות או להקל בדרישת השינוי המהותי.
שמירה על יציבות משפחתית והגנה על הילד
בפסיקה חשובה זו יש היגיון רב, שכן ויתור על הדרישה לשינוי נסיבות מהותי והורדתו לרף נמוך יותר עשויים להוביל לריבוי תביעות ולגרום לחידוש סכסוכים בין הורים, מה שעשוי לפגוע בילדים.
קיים גם חשש מהפרת מערך האיזונים העדין בין ההורים, שכן החלטות בענייני מזונות מהוות לרוב חלק ממכלול הסכמות שכולל גם את חלוקת הרכוש והסדרי השהות.
בהקשר הזה נציין כי אין הבדל בין מזונות שנקבעו בפסק דין או שגובשו במסגרת הסכם גירושין כולל. גם להסכם גירושין יש להקנות יציבות ואמינות אחרת, כפי שכבר קבע בית המשפט העליון, לא יהיה לו כל ערך והוא יהפוך לשלב ביניים עד לפנייה נוספת לבית המשפט.
לאור הדברים האמורים, הייתי ממליצה לבתי המשפט לשקול בזהירות ובקפדנות את השפעת השינוי המהותי ביחס לסכום המזונות שנקבע בעבר. עוד אני סבורה כי ראוי לתחום את הרכיב הספציפי שבו חל השינוי המהותי ולהחיל ביחס אליו בלבד את העקרונות שנקבעו בהלכה לגבי חלוקת המזונות בין ההורים.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אלינור ליבוביץ' עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
