למרות טביעת אצבע: זוכה מפריצה לדירה

מומחית טביעות אצבע סירבה להשיב על שאלות הסניגור של הנאשם בנוגע לקשיים שעלו בממצאיה. השופט קבע שאי אפשר להסתמך על חוות דעתה

עו"ד סרגיי (דוד) מורין | פסקדיןפורסם: 25.01.21 , 09:00

בית משפט השלום בירושלים זיכה לאחרונה נאשם בפריצה לדירה בעיר משום שלא הוכח כי טביעת אצבע שנמצאה בחלון האמבטיה, והייתה הראייה היחידה נגדו, אכן שייכת לו. השופט אילן סלע מתח ביקורת על מומחית טביעות האצבע של המשטרה שסירבה להשיב על שאלות הסניגור לגבי חוות הדעת שלה.

כתב האישום ייחס לו עבירה של התפרצות לבית מגורים: נטען כי ביולי 2019 הוא פרץ לפנות בוקר לדירה ברחוב יפו דרך חלון חדר האמבטיה, החל לחטט בארונות ובחדרים, ונמלט לאחר שאחת הדיירות התעוררה משנתה וצעקה.

מאחר שהדיירת לא הצליחה לזהות את הפורץ בשל החשכה, הזיהוי של הנאשם נשען על ראייה אחת ויחידה: טביעת אצבע שאותרה בחלון האמבטיה. אבל הנאשם כפר במיוחס לו וטען בין היתר שלא מדובר בטביעת האצבע שלו.

לשימוש מקומונים בלבד! אילוסמיינט גנב שודד פורץ (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

אילוסטרציה(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

השופט אילן סלע הבהיר כי אפשר היה להרשיע הנאשם על סמך טביעת האצבע לו הוכיחה המדינה שהיא אכן שייכת לו. אלא שהיא כשלה בכך שכן המומחית מטעמה לא הצליחה להסביר כיצד השוותה בין טביעת האצבע של הנאשם לבין זו שבחלון ולא התמודדה עם הקשיים שאליהם הפנה הסניגור.

בהקשר הזה צוין כי המומחית הציגה בבית המשפט העתקים מוגדלים של טביעות האצבע שנלקחו מהחלון וטביעות האצבע של הנאשם, וסימנה עליהם 12 נקודות השוואה שלטענתה העידו על אפיון זהה.

אלא שכשהסניגור הפנה אותה להבדלים בין נקודות זהות מסוימות היא סירבה לתת הסביר לו מדוע החליטה שמדובר בזהות והודיעה שתספק הסברים רק למומחה בתחום.

השופט סלע קבע כי התנהלות זו לא מאפשרת לסמוך על מסקנות המומחית. מומחה שמעיד בבית המשפט, ציין, חייב להסביר את המסקנות שלו ואת הדרך שהובילה אותו אליהן, על אחת כמה וכמה כשמדובר בהליך פלילי ובראייה אחת שמספיקה להרשעה.

השופט הוסיף כי כדי להרשיע על סמך ראייה יחידה על בית המשפט לנהוג בזהירות ולוודא שהיא אכן מהימנה. "זהירות זו, צריכה לבוא לידי ביטוי, בין היתר בוודאותה של הראייה. לכן, דווקא במקרה שכזה נדרש שכנוע משמעותי יותר מצדו של המומחה במסקנותיו ובהישענותו על כל שורת הממצאים", כתב.

במקרה הנוכחי, המומחית סירבה להתעמת עם השוני בין הטביעות שעליו הצביע הסניגור, ולא ראתה צורך להסביר כיצד גיבשה את חוות הדעת והגיעה בכל זאת למסקנה שמדובר בהכרח בטביעת האצבע של הנאשם. מאחר שלפחות נקודה אחת להשוואה התגלתה כבעייתית ולא התקבל הסבר מספק הרי שלא ניתן להסתמך על חוות הדעת, קבע.

מכאן, שלא הוכח שטביעת האצבע שנמצאה על חלון האמבטיה שייכת לנאשם ומשכך גם לא הוכח שפרץ לדירה. בהתאם לכך הודיע השופט על זיכוי הנאשם מהמיוחס לו.