החזירה את המשכנתא לבד – הגרוש ישלם

בנוסף למחצית מהחזרי ההלוואה והביטוחים שבהם נשאה אישה אחרי הפרידה חויב הבעל בדמי שימוש ובחצי משכר דירה על יחידת דיור משותפת

מערכת פסקדיןפורסם: 31.01.21 , 14:52

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר, וחייב אותו לשלם לה כ-150 אלף שקל עבור חצי מהחזרי המשכנתא והביטוחים שהמשיכה לשלם אף שעזבה את הבית. במקביל דחתה השופטת אילת גולן-תבורי את תביעתו לחיוב האישה בפיצויים עקב תלונת שווא על אלימות.

בני הזוג לשעבר ניהלו הליכים משפטיים ארוכים, ולפני כשלוש שנים ניתן בהם פסק דין כולל אבל הוא לא סיים את הסאגה. בתביעה נוספת שהגישה האישה באמצעות עו"ד חיה לזר נוטקין היא ביקשה לחייב את בעלה בחצי מהחזרי משכנתא וביטוחים ששילמה לבדה בתוספת ריבית מוגדלת, דמי שימוש ראויים וחצי מדמי שכירות עבור יחידת הדיור שצמודה לבית בו המשיך לגור אחרי שנאלצה לעזוב בשל התנהגותו האלימה.

הגרוש, שיוצג על ידי עו"ד בצלאל הוכמן, ביקש לדחות את התביעה וטען בית היתר שאף אחד לא אילץ את האישה לעזוב את הבית ולכן היא לא זכאית לדמי שימוש. בנוסף הוא טען כי היה ביניהם סיכום שלפיו היא זו שתשלם את המשכנתא והוא יישא בהוצאות אחרות.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

הוא חלק על החישובים של האישה ברכיבים השונים. נוסף על כך הוא הגיש נגדה תביעה נגדית לפיצויים בגין הגשת תלונת שווא על אלימות שגרמה לו לנזקים עצומים כולל נטילת הנשק שלו והפסד של קידום בעבודה.

האישה הבהירה בתגובה כי הגישה את התלונה משום שבאמת חששה והיא לא אחראית להחלטות שלקחה המשטרה בעקבותיה, מה גם שבעלה לשעבר לא הוכיח שנגרם לו נזק שכן שכרו לא נפגע והוא לא פוטר.

השופטת אילת גולן-תבורי קיבלה את תביעת האישה באופן חלקי וחייבה את הגרוש שלה בתשלום כולל של כ-134 אלף שקל. לגבי החזרי המשכנתא נקבע כי ההסכמה שתשלם אותם לבדה הייתה תקפה כל עוד בני הזוג היו יחד וודאי שהיא לא הייתה אמורה להמשיך לשאת בהם מכיסה אחרי הפרידה, בטח ובטח כשהגרוש שלה גר בבית בזמן שהיא שוכרת דירה. עם זאת, השופטת דחתה את בקשתה להוסיף להחזר ריבית גבוהה.

עוד חייבה השופטת את הבעל לשעבר בתשלום מחצית משכר הדירה שגבה בפועל עבור יחידת הדיור בתקופה שבה הייתה מושכרת. בנוסף, הוא חויב בדמי שימוש ראויים על התקופה שגר בדירה לבד, אם כי לא מהמועד בו עזבה האישה את הבית אלא מהגירושים בלבד.

באשר לתביעת האיש הבהירה השופטת כי התלונה נגדו אמנם נסגרה בהיעדר ראיות אבל זה לא מעיד שהוגשה בזדון כדי להרע לו. למעשה, השופטת שוכנעה שהאישה הגישה את התלונה באמת משום שחששה מפניו ולא כדי לגרום לו נזק. מכל מקום, היא הבהירה כי האינטרס הציבורי הוא להביא לבירור תלונות לעומק ולא להרתיע מפני הגשתן.

נקבע כי לאישה אין אחריות לכך שהמשטרה החליטה להחרים את הנשק של הבעל בעקבות התלונה. מעבר לזה צוין כי התביעה של הבעל הוגשה בשיהוי כבד של ארבע שנים ללא הסבר מניח את הדעת. לנוכח התוצאה הסופית חויב האיש לשלם לגרושתו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 16 אלף שקל.