מאבק ירושה בין הנכדים: רק כסף או גם נדלן?

בתה ונכדותיה של מנוחה התנגדו לצוואה, משום שהורישה את רוב נכסיה לילדים של בנה השני. אבל טענתן שלפיה הצוואה נערכה תחת לחץ נדחתה

עו"ד ניר ויינרמן | פסקדיןפורסם: 14.02.21 , 06:57

בית המשפט למשפחה בחיפה הוציא לאחרונה צו לקיום צוואה של קשישה שנפטרה בגיל 91, ובמסגרתה הורישה לבתה ושתי נכדותיה כספים - ואילו לנכדיה מבנה שהלך לעולמו ציוותה נכסי נדל"ן רבים. השופטת הילה גורביץ עובדיה התרשמה שהצוואה משקפת את מציאות חייה של המנוחה, שבינה לבין בתה ונכדותיה שרר נתק ארוך שנים, והיא ערכה אותה מרצון חופשי ובצלילות דעת. לפיכך נדחתה תביעתן לפסול את הצוואה עקב השפעה לא הוגנת ומעורבות פסולה.

הקשישה ערכה את הצוואה במאי 2018 ונפטרה כחצי שנה לאחר מכן. בצוואתה היא הורישה את הנכסים המשמעותיים לארבעה מתוך חמשת הנכדים שלה מבנה, שנפטר ארבע שנים לפניה. לבתה ונכדותיה ממנה ציוותה כספים בשלושה חשבונות בנק. הן בתגובה תבעו לפסול את הצוואה ולהוציא צו ירושה, כשלטענתן הצוואה לא משקפת את הרצון של אימם.

בתה של המנוחה ציינה כי מערכת היחסים בינה לבין אמה הייתה קשה תמיד. מאז שאביה נפטר ב-2007 חל ביניהן נתק מוחלט, אך למרות זאת האם המשיכה לתמוך בה כלכלית במשך כל השנים. בנסיבות אלה הצוואה לא סבירה ואף סותרת את הבטחותיה לה ולבנותיה.

(צילום: shutterstock)

הבת הוסיפה שאלמנתו של אחיה וילדיה השתלטו על אמה וסחטו ממנה כספים ונכסים. כשכבר הייתה נכה בכיסא גלגלים ותלויה בהם פיזית הם ניצלו זאת כדי לגרום לה לערוך את הצוואה ואף היו מעורבים בתוכן שלה.

בתגובה טענו הנכדים שהצוואה נערכה אצל עורך דין ללא שום קשר אליהם. לדבריהם, מדובר בצוואה הגיונית על רקע הסכסוך ארוך השנים בין המנוחה לבין התובעות והעובדה שהיו להם יחסים קרובים וטובים איתה והם סייעו לה בחיי היומיום. הם הדגישו כי המנוחה הייתה צלולה, חדה ודעתנית כמעט עד יום מותה.

השופטת הילה גורביץ עובדיה ציינה כי הטענה להשפעה לא הוגנת התבססה על השערות ותחושות מבלי שהובאה ראיה כלשהי לכך שאפשר שהיה לנצל את המנוחה או לגרום לה לערוך צוואה שלא משקפת את רצונותיה.

למעשה, מהראיות והעדויות עלתה תמונה אחרת ולפיה המנוחה הייתה עצמאית וצלולה ושלטה בענייניה הכספיים. עצם העובדה שהתניידה בכיסא גלגלים, ציינה השופטת, לא הפך אותה לתלותית וממילא רוב העזרה שנדרשה לה הייתה פיזית ולשם כך הייתה לה מטפלת. בנוסף, לא הוכח שהמנוחה הייתה מבודדת או שנכדיה וכלתה ניסו להשתלט על הרכוש שלה.

השופטת ציינה כי אמנם כלתה של המנוחה ואחת מנכדותיה אכן עזרו לה להקליד טיוטות של הצוואה, וכלתה אף העידה כי ביקשה ממנה מפורשות לערוך צוואה בצל היחסים העכורים במשפחה. עם זאת, לא הייתה כל מעורבות פסולה בצוואה עצמה שבסופו של דבר נערכה על ידי עורך דין שנפגש עם המנוחה לבדה שלוש פעמים, הקליד את הצוואה וערך בה שינויים לבקשתה.

באשר לטענה שהצוואה לא סבירה, הבהירה השופטת כי "אין זה מתפקידו של בית המשפט לשפוט מוסרית את המצווה ולהעמיד תחת ביקורתו את שיקול דעתו". בנוסף, להתרשמותה הוראות הצוואה לא מנותקת ממציאות חייה של המנוחה והנתק ההדדי ששרר בינה לבין התובעות.

לפיכך השופטת קבעה כי אין עילה לפסול את הצוואה והוציאה צו לקיומה. לא נפסקו הוצאות.