מושבניק הפסיד: המשק שבו גר שייך לאחייניתו
הדוד טען שאמו ביקשה להוריש לו את המשק וכי הוא הוטעה והוחתם על תצהיר המעביר לאחייניתו את הנחלה. טענותיו נדחו בשתי ערכאות משפטיות
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה
ערעור שהגיש מושבניק על פסק דין שקבע כי הוא לא הבעלים של משק שהיה שייך להוריו, מאחר שאימו חתמה על הסכם מתנה שהעביר אותו לנכדתה - אחייניתו. השופטת תמר נסים שי קבעה שאין בסיס לטענותיו בעניין הטעיה ועושק.
ב-2003 נרשמו הזכויות על שם הנכדה ובעלה. השניים התגרשו ב-2013 והבעל דרש ממנו לפנות את הבית במשק מה שהחל את ההליכים המשפטיים. בתביעה דרש התובע להצהיר כי הוא הבעלים של המשק. לטענתו, חתימתו על הסכם המתנה נעשתה תוך הטעיה וחוסר תום לב מצד אחייניתו.
התובע סיפר שבעוד אחיו עבר לגור בבגרותו במשק עצמאי, הוא נשאר לגור במשק של ההורים עד היום. ההורים התגרשו ולאחר הליך בוררות ב-1976 ניתנה לו ולאימו אפשרות לפדות את חלקו של האב במשק. ב-1979 נרשמו הזכויות במשק על שם אימו בלבד, אך ב-1988 ערכה האם צוואה שבה ציוותה את לו מלוא רכושה ובכלל זה את המשק.
ואולם, ב-1994, כשנתיים לפני מותה, חתמה האם על תצהיר למינויה של נכדתה, בתו של אחיו, כבת ממשיכה, ועל תצהיר נוסף המעביר לה במתנה את זכויותיה במשק. הוא ואחיו חתמו גם כן על התצהיר. במסגרת ההסכם התחייבה הנכדה לאפשר לו לגור ולהשתמש כל חייו בבית המקורי של ההורים. בהמשך הוא הסתלק מחלקו בעיזבון אימו לטובת אחיו והאח העביר את מלוא הזכויות במשק לבתו.
(צילום: shutterstock)
בית המשפט דחה את התביעה ונקבע בין היתר כי מסכת הראיות מעלה שהגדרת הזכויות במשק לא נבעה ממחטף או פעולה חפוזה כלשהי אלא מהבנות פנים משפחתיות שנוצרו והתבססו משך שנים.
בערעור על פסק הדין טען הבן שבית המשפט לא נתן משקל מספיק לחוות דעת שקבעה כי תפקודו השכלי גבולי והתעלם מכך שאחייניתו הייתה הרוח החיה מאחורי הסכם המתנה. הוא הוסיף כי אדם סביר אינו מוותר על כל קניינו על מנת לגור בבית מט לנפול ולהיוותר חסר אמצעים.
השופטת תמר נסים שי דחתה את הערעור וקבעה שיש עיגונים למכביר לכך שלמערער אין זכויות במשק מלבד זכות מגורים. היא הבהירה כי בית המשפט התייחס לחוות הדעת אך נתן משקל רב יותר למכלול הראיות. בנוסף, ניכר כי המערער אדם עצמאי והוא לא היה תלוי באחיו או באחייניתו מבחינה פיזית ותפקודית.
עוד התרשמה השופטת כי המערער קיבל הסבר מספק בזמן החתימה על הסכם המתנה.
היא הוסיפה כי המערער יצא מנקודת הנחה כי הזכויות במשק היו שלו בטרם הסתלקותו מצוואת אימו אך הדבר לא הוכח. השופטת הדגישה כי הזכויות לא נרשמו מעולם על שמו של המערער ברישומי הסוכנות ורשות מקרקעי ישראל. המערער חויב בהוצאות בסך 15 אלף שקל. השופטים שאהר אטרש וערפאת טאהא הצטרפו לפסק הדין.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד פרי איקו ואח'
- ב"כ האחיינית: לא צוין בפסק הדין
- עו"ד יורם ביתן עוסק בדיני מקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
