איחרה במסירת דירות – ותשלם 316 אלף שקל

יזמית שבנתה פרויקט בצור יצחק החתימה רוכשים על נספחי שינויים שהתירו לה לדחות את המסירה לתקופה כללית. תביעת הרוכשים התקבלה

עו"ד כמיל גרייב | פסקדיןפורסם: 21.02.21 , 08:03

יזמית הבנייה "מי-טל הנדסה" תשלם פיצויים והוצאות של כ-316 אלף שקל לרוכשי דירות בפרויקט ביישוב צור יצחק בשל מסירת הדירות באיחור של 10-8חודשים. בפסק דין שניתן לאחרונה דחתה שופטת השלום בכפר סבא חגית בולמש את טענת החברה שלפיה מסרה את הדירות במועד בהתחשב בכך שהרוכשים חתמו על נספחי שינויים שהתירו לה דחייה ובאירועים שלא היו בשליטתה.

ארבעה זוגות שרכשו דירות בפרויקט היו אמורים לקבל אותן באוקטובר-נובמבר 2017. בפועל, הבניין לא היה מוכן בזמן והם קיבלו את המפתחות באיחור של יותר מחצי שנה.

בתביעה שהגישו נגד היזמית לפני כשנה וחצי הם דרשו פיצויים על איחור במסירה בהתאם לחוק המכר. הם טענו כי בעקבות בקשותיהם לבצע התאמות שונות בדירות החברה אמנם החתימה אותם על נספחי שינויים, אלא שמדובר בטפסים אחידים שהתירו לה הארכות מועד של 90-60 ימים על כל שינוי – זמן לא סביר בעליל ביחס לשינויים המינוריים שביקשו ולעובדה שהיא ידעה עליהם עוד לפני הבנייה.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

החברה טענה מנגד כי כלל לא איחרה במסירה. לדבריה, התובעים חתמו מרצונם על נספחי השינויים ואישרו את תקופות הדחייה. בנוסף, היא ציינה כי ההסכם התיר לה לדחות את מועד המסירה עקב "כוח עליון", כשלטענתה בתקופת הבנייה התרחשו אירועים שלא היו בשליטתה כמו סגר בשטחים, שביתת פקחים ועיכוב לא מוצדק של הוועדה לתכנון ובנייה בהוצאת טופס 4.

בפסק דין הפנתה השופטת חגית בולמש להליך אחר שניהלו רוכשי דירות בפרויקט, שבמסגרתו נקבע במפורש כי לא הייתה הצדקה לדחיית המסירה – לא בשל השינויים בדירות ולא בשל "כוח עליון".

היא הסכימה עם קביעות אלה וציינה שבהסכם המכר נקבע מפורשות כי משך זמן הדחייה יהיה שווה לזמן העיכוב בפועל. כלומר, החברה הייתה חייבת להוכיח שהאירועים והעיכובים תואמים. החברה לא עמדה בכך.

השופטת ציינה כי לא הוצגו בפניה יומני עבודה או עדויות לגבי העיכובים ומשך הזמן שארכו והיא לא שוכנעה שהחברה לא יכלה להספיק להשלים את הבנייה בתקופת ה"גרייס" של 60 הימים שניתנה לה בהסכם.

באשר לנספחי השינויים נפסק כי הנוסח שלהם אחיד ולא חוקי כיוון שנקבעו בהם מועדים כלליים מבלי להגדיר משך זמן קצוב וספציפי לשינויים שסוכמו. למעשה, הניסוח לא אפשר לתובעים לדעת מתי יקבלו את הדירה והחברה אף לא תיאמה איתם מועד מסירה קונקרטי. מעבר לכך, החברה לא הראתה שהשינויים אכן גרמו לעיכובים בפועל.

לגבי הנסיבות שלא היו בשליטת החברה ציינה השופטת כי היא לא הוכיחה שהסגר או שביתת מפקחי הבנייה השליכו על קצב העובדות. בנוסף, מהתכתבויות עם הוועדה לתכנון ובנייה עלה כי לא קיבלה טופס 4 משום שהדירות עדיין לא היו מוכנות.

לפיכך נקבע כי החברה איחרה במועד המסירה החוזי והתובעים זכאים לפיצוי מלא עבור כל יום איחור עד למועד המסירה בפועל. בסך הכל חויבה החברה בפיצויים כוללים של כ-216 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 100 אלף שקל.