שתף קטע נבחר

סכסוך האחים החורגים: של מי 3.5 מיליון ש'?

בני זוג לשעבר שהלכו לעולמם הותירו 4 ילדים מנישואים קודמים וכסף בחשבון משותף. אחרי 2 ערכאות נקבע שרוב הסכום יעבור לבנותיה של האישה

בית המשפט המחוזי בנצרת קבע לאחרונה כי שתי בנותיה של אישה שהלכה לעולמה יקבלו 75% מ-3.5 מיליון שקל שהועברו מחשבונה הפרטי לחשבון משותף שלה ושל בעלה המנוח, בהתאם לחלקן בירושה שלה. בכך בוטל פסק דין של בית המשפט למשפחה, שקבע כי מדובר בכספים משותפים לבני הזוג כך שחצי מהם שייכים ליורשיו של הבעל.

 

כשהמנוחים התחתנו לכל אחד מהם כבר היו ילדים מנישואים קודמים: לאישה שתי בנות ולמנוח שני בנים. ב-1997 הם נפרדו וחתמו על הסכם גירושין. אבל ההסכם לא אושר בערכאה משפטית מאחר שהאישה עברה אירוע לב, והם מעולם לא התגרשו באופן רשמי אף שחיו בנפרד.

 

ב-2013 הלכה האישה לעולמה ובנותיה נקלעו לסכסוך ירושה מול בעלה, שהסתיים בפשרה שלפיה אף שבני הזוג היו פרודים – הוא יזכה ב-25% מהעיזבון ובנותיה ב-75%.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בהמשך הלך הבעל לעולמו ופרץ סכסוך בין הבנות לבין הבנים שלו לגבי כ-3.5 מיליון שקל שהיו בחשבון המשותף של המנוחים. הבנות טענו כי מדובר בכספים שהיו שייכים לאמן והועברו בדרך לא ברורה מחשבונה הפרטי לחשבון המשותף ב-2003. לעומתן טענו הבנים כי מדובר בכספים משותפים ולכן הם זכאים לחצי מהכסף בתוספת חלקו של אביהם בירושה – ובסך הכל 62.5% מהסכום.

 

לאחר שבית המשפט הכריע לטובת הבנים הגישה אחת מבנותיה של המנוחה ערעור למחוזי, שכאמור התקבל לאחרונה בדעת רוב של השופטים שאהר אטרש וערפאת טאהא, כנגד דעת המיעוט של השופטת תמר נסים שי.

 

בפסק דין שכתב השופט טאהא הוא ציין כי בית המשפט למשפחה יצא מנקודת הנחה שהמנוחים היו זוג ולכן הכספים משותפים, וגם אם הועברו מחשבון פרטי של המנוחה – הדבר מעיד על כוונתה להעניק למנוח חצי במתנה.

 

אלא שמדובר בקביעה שגויה שכן בפועל המנוחים לא היו בני זוג כבר מ-1997 – עמדה שהובעה גם במסגרת הפשרה שגובשה בנוגע לחלוקת הירושה. נקבע כי גם אם המנוחים לא התגרשו רשמית, הם היו פרודים וניהלו חיים כלכליים וזוגיים נפרדים, ומאחר שהכספים הועברו לחשבון המשותף שש שנים אחרי הפרידה ההנחה היא שמדובר בכספים ששייכים למנוחה בלבד.

 

השופט אף לא הסכים שעצם ההעברה מעידה על כך שהמנוחה העניקה למנוח חצי מהכספים במתנה. ראשית, כלל לא ידוע מי ביצע את ההעברה ומדוע. בנוסף, באותה תקופה המנוחה הייתה במצב נפשי ורפואי קשה כך שספק אם הייתה כשירה. כמו כן, הוא תהה לגבי התנהלות המנוח שתחילה משך את כל הכסף לחשבון הפרטי שלו וכחצי שנה לאחר מכן העביר אותו חזרה.

 

עוד צוין בהחלטה כי מאחר שבמועד ההעברה המנוחים לא היו זוג לא מתקיימת הנחת הבסיס שמדובר במתנה. הוא הוסיף כי גם אם המנוחה היא זו שביצעה את הפעולה לא ברור מדוע לא העבירה פשוט חצי מהסכום ישירות לחשבון של המנוח.

 

משכך, השופט קבע כי הכסף היה שייך למנוחה ועל כן, בהתאם לצו הירושה, בנותיה זכאיות ל-75% מהסכום ואילו בניו של המנוח ל-25% בלבד. הבנים חויבו בהוצאות של 40 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערערת: עו"ד יוסף אלברק
  • ב"כ המשיבים: עו"ד ישראל דווידסון
  • עו"ד עדי חן עוסקת בירושות וצוואות
  • הכותבת לא ייצגה בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: אוראל כהן
עו"ד עדי חן
צילום: אוראל כהן
מומלצים