"גינדי ישראל" איחרה במסירת דירות - ותשלם

5 רוכשים בפרויקט בשוהם קיבלו את הדירות באיחור של 7-3 חודשים. החברה "האשימה" את מבצע צוק איתן, אבל חויבה לפצות ב-322 אלף ש'

מערכת פסקדיןפורסם: 05.03.21 , 09:36

בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את יזמית הנדל"ן "גינדי ישראל 2010" לשלם פיצויים של כ-322 אלף שקלים לרוכשי חמש דירות בפרויקט גינדי LIFE בשוהם עקב איחור במסירה שנע בין שלושה לשבעה חודשים. החברה טענה בין היתר שהעבודות עוכבו בגלל מבצע צוק איתן ועיצומים בחברת החשמל, אבל השופט אהוד שוורץ לא התרשם שאלו היו הסיבות האמיתיות לפיגור בלוח הזמנים.

ב-2016-2015 הגישו הרוכשים תביעות נגד החברה באמצעות עו"ד עוז רדיע. טענתם העיקרית הייתה לאיחור במסירת הדירות, ולפיכך הם דרשו פיצויים לפי חוק המכר בנוסף לפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה להם.

הם טענו בין היתר כי אף שהחברה קיבלה 60 ימי "גרייס" מעבר למועד החוזי, היא לא עמדה גם בכך ודחתה את המסירה בתקופה לא ריאלית.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

גינדי, שיוצגה באמצעות עו"ד מאיר וסקר ועו"ד אליעד אברהם, טענה מנגד כי העיכוב נבע משתי סיבות: שינויים שביקשו הרוכשים, ובגינם הם אף חתמו על נספחים שדחו את מועד המסירה בהתאם לעבודות הנדרשות, ועיכובים שלא היו בשליטתה שנחשבים לפי ההסכם ל"כוח עליון".

בהקשר הזה טענה החברה כי בתקופת הבנייה החל מבצע צוק איתן שבמהלכו העבודה נעצרה בעקבות אזעקות וחסר בכוח אדם. לאחר מכן היו עיצומים בחברת החשמל ובכיבוי אש שבעקבותיהם בדיקות הבטיחות נדחו.

השופט אהוד שוורץ בחן את טענות הצדדים ואת הראיות שהובאו והחליט לקבל את התביעה בחלקה. באשר לשינויים שביקשו הרוכשים בדירות, הוא התרשם כי סביר שהם הצריכו הארכת זמן לצורכי עבודה ולכן הם אכן העניקו לגינדי את הזכות לדחיית מועד המסירה.

עם זאת, החברה לא עמדה גם במועדי המסירה החדשים שנקבעו בנספחי השינויים, והשופט לא קיבל את טענתה כי העיכובים הנוספים היו מוצדקים.

באשר למבצע צוק איתן נקבע כי החברה לא הציגה עדויות וראיות שמוכיחות כי המבצע גרם לעיכוב ספציפי בעבודות. בפועל, התובעים הוכיחו שבתקופת המבצע הגיעו עובדים לאתר והטענות להיקף עבודה נמוך עקב המצב הביטחוני הופרכו.

"למעשה", נכתב בפסק הדין, "התמונה שעולה הינה לעיכובים בלוח הזמנים שבפרויקט מסיבות שונותו שליבתן אינו במצב המעין מלחמתי הנטען".

השופט ציין כי דברים אלה רלוונטיים גם לטענה לגבי חברת החשמל, תוך שהפנה לתביעות נוספות שנוהלו נגד החברה בנושא במסגרתם נשללה הארכת מועד המסירה בשל המסירה ואף נקבע כי הדיירים לא עודכנו בזמן אמת לגבי העיכוב הצפוי. מעבר לזה, הוא מצא שהסיבה האמיתית לאיחור היו עיכובים בבנייה ובהגשת בקשה להיתר שינויים בפרויקט.

עוד הובהר כי מאחר שהעיכוב לא נבע מנסיבות שלא היו בשליטת החברה, הרוכשים זכאים לפיצוי מהיום הראשון של האיחור במסירה ללא התחשבות בתקופת הגרייס. עם זאת, השופט לא סבר שמגיע לתובעים פיצויים על עגמת נפש בנוסף לפיצויים על האיחור במסירה.

לאחר תחשיב האיחור הספציפי לגבי כל דירה (ונזקי ליקויי בנייה בשתיים מבין חמש הדירות) נפסק לרוכשים פיצוי כולל של כ-270 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-52 אלף שקל.