הופחת הפיצוי לעובד זר שניקה חופים בבת ים

העירייה לא העסיקה את העובד אבל חויבה לשלם לו כ-60 אלף ש' על פגיעה בזכויותיו במקום חברת הקבלן. בערעור הופחת הסכום ל-4,000 שקל

מערכת פסקדיןפורסם: 11.03.21 , 09:28

בית הדין הארצי לעבודה הורה לאחרונה על הפחתה משמעותית בסכום הפיצויים שתשלם עיריית בת ים לעובד ניקיון חופים שהועסק באמצעות חברת כוח אדם שנכנסה לפירוק. אף שלא הייתה המעסיקה של העובד היא חויבה לשלם לו כ-60 אלף שקל עבור זכויות סוציאליות ושעות נוספות, ובערעור הופחת הפיצוי לכ-4,000 שקל בלבד.

העובד – מהגר עבודה מאריתריאה – הוצב בינואר 2010 לעבוד בניקיון חופי בת ים באמצעות חברת כוח האדם "בר-ש.י. ניהול ואחזקת מבנים". ב-2013 הופסקה ההתקשרות עם החברה וכשנתיים וחצי לאחר מכן היא נקלעה לפירוק ומונה לה מנהל מיוחד.

ב-2016 הגיש העובד באמצעות עו"ד ליאב עמר תביעה לתשלום זכויות סוציאליות נגד החברה והעירייה. במקביל הוא הגיש גם תביעת חוב במסגרת הליך הפירוק וב-2018 אישר לו המנהל המיוחד תשלום של כ-37,500 שקל, בין היתר עבור הודעה מוקדמת, דמי חגים, דמי הבראה ופיצויי פיטורים.

(צילום: shutterstock)

למרות זאת, העובד לא דיווח על כך לבית הדין לעבודה וביולי 2019 חויבה העירייה לשלם לו פיצוי כולל בסך כ-60 אלף שקל לאחר שנקבע כי היא אחראית לפגיעה בזכויותיו אף שלא הייתה המעסיקה שלו, וזאת מכוח החוק להגברת אכיפה בעבודה שהטיל עליה את החובה להתריע ולפקח על כך.

בערעור שהגישה העירייה באמצעות עוה"ד עודד שטרוזמן ואלעד נוה נטען בין היתר כי העובד מנסה לזכות בכפל תשלומים במרמה. היא הוסיפה כי לא היה מקום לחייב אותה בפיצויים מכוח החוק להגברת אכיפה שנכנס לתוקף זמן קצר לפני שהעובד סיים את עבודתו.

עו"ד עמר טען בשם העובד כי תביעת החוב לא הוכרעה סופית משום שלא הייתה הסכמה עם המנהל המיוחד לעניין תביעתו של העובד לשעות נוספות. בנוסף הוא הגיש ערעור נגדי במסגרתו ביקש פיצויים נוספים.

שופטי בית הדין הארצי לעבודה - ורדה וירט ליבנה, חני אופק גנדלר ומיכאל שפיצר – קיבלו את ערעור העירייה ברובו ודחו את ערעורו של העובד. נקבע שהעירייה אמנם אחראית על הפרת הזכויות של העובד בידי חברת כוח האדם אבל לא למלוא תקופת עבודתו אלא רק מיום שבו חוק האכיפה לתוקף ביוני 2012. כלומר, עליה לשלם לו פיצויים עבור כשבעה חודשים בלבד.

בנוסף, היא לא אמורה לשלם לו סכומים שכבר נפסקו על ידי המנהל המיוחד. בהקשר הזה הבהירו השופטים שהם רואים בחומרה את העובדה שהעובד הסתיר את הכרעת המנהל המיוחד, גם אם הייתה מחלוקת לעניין השעות הנוספות.

לפיכך, השופטים ביטלו את הפיצויים שהמנהל המיוחד פסק לעובד עבור דמי חגים, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשי הפקדות לפנסיה ולפיצויי פיטורים. בנוסף, לנוכח קיצור תקופת האחריות הם הפחיתו את הפיצויים שלא זכה בהם במסגרת תביעת החוב ונפסקו לו בבית הדין לעבודה עבור הוצאות נסיעה וגמול שעות נוספות.

בהתאם לכך חויבה העירייה בתשלום של כ-4,000 שקל בלבד תוך ביטול החיוב שלה בהוצאות משפט.