אל על ורשות שדות התעופה יפצו דיילת שנפצעה

רגלה של עובדת חברת התעופה נתקעה בירידה מהמסוע שמוביל לעמדת הצ'ק אין בנתב"ג, והיא נאלצה לעבור ניתוח. היא תפוצה בכ-167 אלף שקל

עו"ד ג'ני זיו | פסקדיןפורסם: 12.03.21 , 09:02

בית משפט השלום ברחובות פסק לאחרונה פיצוי של כ-167 אלף שקל לדיילת קרקע באל על שסובבה את הברך בירידה מהמסוע שהוביל לעמדת הצ'ק אין שלה. השופטת רנה הירש קבעה שאת הסכום תשלם אל על יחד עם רשות שדות התעופה בעקבות רשלנות והפרת החובה לדאוג לבטיחות העובדים.

תאונת העבודה התרחשה ב-2017. לטענת הדיילת בת ה-25, באותו יום היא עלתה על המסוע כדי להגיע לעמדת העבודה וכשירדה אחת הרגליים שלה נתקעה עליו, ככל הנראה בשל החיכוך בין סוליית הנעל לבין הגומי של המסוע. בעקבות התאונה נגרמה לה חבלה סיבובית בברך והיא נאלצה לעבור ניתוח לכריתה חלקית של המיניסקוס.

בתביעה שהגישה נגד אל על ורשות שדות התעופה היא טענה לרשלנות ולהפרת חובות הבטיחות המוטלות בחוק על שתי החברות, משום שלא דאגו למעבר בטוח לדיילים, לא העבירו הדרכות בטיחות ולא סיפקו אמצעי זהירות מתאימים.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

הנתבעות ביקשו לדחות את גרסת התובעת לתאונה בטענה שעברה כמה גלגולים ושינויים. כך, ביום התאונה אמרה בבית החולים כי ביצעה "תנועה לא טובה", כשדיווחה לממונה הבטיחות היא כבר הוסיפה שהברך התעקמה כשירדה לעמדה וכעת היא טוענת לראשונה שהרגל נתקעה במסוע.

השופטת רנה הירש הסכימה שהגרסה של התובעת השתנתה אבל היא לא חשבה שזה פוגע במהימנות שלה. היא ציינה כי אפשר להניח שאדם שמגיע לטיפול רפואי לא יתאר אותו במדויק ושהפירוט יעמיק בהמשך.

בפסק הדין צוין כי ממונה הבטיחות שבירר את נסיבות האירוע לא שלל את גרסת הדיילת בדיווח. השופטת ציינה כי סביר להניח שלו הבירור היה מעלה פרטים שונים מאלה שמסרה – אל על "לא הייתה עוברת על כך לסדר היום".

נקבע קבעה כי שתי הנתבעות – אל-על כמעסיקה ורשות שדות התעופה כמי שאחראית על התשתיות בשדה – היו צריכות לדאוג לגישה בטוחה עבור העובדים שנדרשים לעלות על מסוע, שכל מי שנסע לחו"ל יודע כי הוא גבוה ממדרגה סטנדרטית.

השופטת הוסיפה כי שתיהן היו מודעות בבירור לסכנות הכרוכות בשימוש במסוע מאחר שהיו מקרים נוספים של עובדים שנפלו. היא אמנם לא קיבלה את טענת הדיילת שלפיה היה עליהן לספק לעובדים דרכי גישה אחרות, עניין שכרוך בעלויות גבוהות, אבל עם זאת מצאה שהן בהחלט יכלו לצמצם את הסיכון באמצעות התקנת אמצעי בטיחות פשוטים יחסית כמו מעקה וידית אחיזה – כפי שנעשה לאחר התאונה.

לפיכך נקבע כי שתי הנתבעות אחראיות לנזקי הדיילת בשל התנהלות רשלנית והפרת חובות המוטלות עליהן בחוק לדאוג לבטיחות הדיילים. עם זאת, השופטת הטילה על התובעת אשם תורם קל של 15% משום שהיה עליה להיזהר בזמן הירידה מהמסוע.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לדיילת 10% נכות אורתופדית בהתאם לקביעת מומחה מטעם בית המשפט. לאחר בחינת הנזקים, הפחתת האשם התורם והתגמולים שקיבלה מביטוח לאומי, חייבה השופטת את הנתבעות בפיצויים של 129,100 שקל עבור הפסדי שכר ופנסיה, עזרה וכאב וסבל, וכן בשכר טרחת עורך של 30,209 שקל והוצאות משפט של כ-7,200 שקל.