כ-550 אלף שקל למטופל שאיבד כליה בניתוח

גבר כבן 60 עבר בברזילי ניתוח להוצאת גידול ובמהלכו נפגעו רקמות בריאות. שופטת קבעה שביה"ח התרשל באי ביצוע מעקב אולטרסאונד רציף

עו"ד מירב אשל | פסקדיןפורסם: 14.03.21 , 07:54

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגיש מטופל כבן 60 נגד המדינה, כבעלת בית החולים ברזילי, בגין ניתוח לכריתת גוש שבמהלכו צורבים את הגידול באמצעות הקפאה עמוקה עד להריסתו. השופטת יעל הניג קבעה כי במהלך הניתוח נפגעו רקמות בריאות, מה שהוביל בסופו של דבר לחסימת השופכן והרס הכליה, ועל כן המטופל יפוצה בכ-550 אלף שקל.

ב-2009 עבר התובע ניתוח להסרת גידול ממאיר מהכליה בבית חולים ברזילי באשקלון. כמה חודשים לאחר מכן התברר כי השופכן (צינור המזרים שתן מאגן הכליה אל שלפוחית השתן) חסום ואינו מנקז שתן. ב-2011 שוחזר השופכן ובעיית הניקוז נפתרה אך בחלוף הזמן חדלה הכליה לתפקד וב-2015 נכרתה. מאז הניתוח פחת והלך סך התפקוד הכלייתי שלו, עד שהגיע לאי ספיקה סופנית. מ-2016 הוא מטופל בדיאליזה.

התובע הבהיר כי לנוכח המלצת הצוות הרפואי בוצי הניתוח בשיטה זעיר-פולשנית. מדובר בהליך שבו צורבים את הגידול באמצעות הקפאה עמוקה עד להריסת רקמתו. הניתוח אמור להתבצע בהשגחת מצלמה לפרוסקופית ואולטרסאונד שנועדו למנוע התפשטות של ההקפאה אל רקמות בריאות בסמיכות לגידול.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לטענת התובע לא התקיימה השגחת אולטרסאונד במהלך ההקפאה. התרשלות זו גרמה לפגיעה בשופכן וחסימתו במהלך הניתוח, מה שהוביל בסופו של דבר למצב הכלייתי ממנו הוא סובל כיום.

המדינה טענה בתגובה כי היה מעקב אולטרסאונד רציף במהלך הניתוח. היא העידה את המנתח הראשי והגישה דוח ניתוח בצירוף שתי תמונות סטילס מתוך סרטון שצולם באמצעות אולטרסאונד. לדבריה, מצבו של התובע נובע ממחלות הרקע שמהן סבל עוד קודם לניתוח.

אבל השופטת יעל הניג ציינה כי בדוח מצוין הניתוח השימוש באולטרסאונד בקשר לזיהוי הגידול בלבד. בנוסף, לא ניתן לייחס לתמונות משקל ראייתי שכן הניתוח הסתיים לפני השעות המוטבעות עליהן וגם אם צולמו במהלך הניתוח אין אינדיקציה לכך שצולמו במהלך ההקפאה.

נקבע כי עדות המנתח שלפיה הוא הסתייע באולטרסאונד אינה מסייעת למדינה, בין היתר מכיוון שהוא לא טען שהוא עצמו הפעיל את האולטרסאונד והמדינה לא העידה את שני עוזריו.

בנוסף, מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי במהלך הניתוח פגע כדור קרח ברקמה בריאה בסמיכות לגידול. "פגיעות כאלה הן בדיוק האירוע שמנסים למנוע באמצעות מעקב רציף של צילום אולטרסאונד", נפסק.

בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הוכח שחסימת השופכן נגרמה מהתפשטות בלתי מבוקרת של ההקפאה. זאת ועוד, לאחר הניתוח סבל התובע מכאבים מתמשכים ומחום שלא ירד 48 שעות. נקבע שהחום חייב ביצוע בדיקת CT שעשויה הייתה לגלות את החסימה

השופטת סיכמה כי המדינה התרשלה באי קיום השגחת אולטרסאונד ובאי אבחון חסימת השופכן. עם זאת, היא קבעה כי התובע הוכיח שההתרשלות גרמה לאובדן הכליה אך הוא לא הוכיח שההתרשלות היוותה "גורם בלעדיו אין" להתדרדרות הכלייתית.

היא כתבה כי בגין כריתת הכליה סובל התובע מנכות משוקללת של לפחות 100%. בסופו של דבר חויבה הנתבעת לפצות את התובע ב-546,501 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 23.4%.