נכה צה"ל נדרש להחזיר כסף כי יצא לעבוד
משרד הביטחון חייב רס"ר לשעבר להחזיר לו 190 אלף שקל שקיבל כתגמול מיוחד, בטענה שאסור היה לו להתפרנס. הוא ערער על ההחלטה – וניצח
ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בתל אביב ביטלה לאחרונה
את החלטת משרד הביטחון שהורתה לנכה צה"ל כבן 70 להחזיר כ-190 אלף שקל שקיבל כתגמול מיוחד בשל גילו ומצבו. קצין התגמולים במשרד טען שהזכאות לתגמול הייתה מותנית בכך שהמערער לא עובד, אך בדיעבד התגלה שעבד לאורך שנים. אלא שהוועדה קבעה כי שהתנאי האמור לא חל על המקרה הנוכחי וממילא אף אחד לא הזהיר את המערער שאם יצא לעבוד זכאותו תישלל.
המערער שירת כרס"ר עד שחרורו ב-1995 בעקבות תאונה קשה שאירעה כשנסע בכביש ירושלים-רמאללה, ואבן שהושלכה לעבר מכוניתו פגעה בראשו. כתוצאה מהאירוע הוא הוכר כנכה צה"ל עם דרגת נכות של 38% בשל מגבלות נפשיות וקוגניטיביות, בעיות עיניים, ליקוי שמיעה וצלקות.
ב-2001, כשהגיע לגיל 50, התקבלה בקשתו לתגמול חודשי מיוחד (תג"מ 2) בשל גילו ומצבו הבריאותי. אבל ב-2011 גילה קצין התגמולים במשרד הביטחון שהמערער עבד לאורך השנים כמאבטח וכעבור שלוש שנים הודיע לו כי הזכאות לתגמול מותנית בכך שאינו עובד.
ארבע שנים לאחר מכן קיבל קצין התגמולים המלצה של ועדה לתשלומי יתר לגבות מהמערער החזר של כ-190 אלף שקל באמצעות ניכוי שליש מהתגמול החודשי שלו.
בערעור שהגיש על ההחלטה באמצעות עו"ד שרון מאירי הוא טען כי כשהתגמול אושר אף אחד לא אמר לו שאסור לו לעבוד. ב-2014 נודע לו על כך לראשונה והוא התפטר מעבודתו מיד. המערער הדגיש כי הוא מפרנס אישה וחמישה ילדים, שניים מהם נכים קשים.
המערער הוסיף כי ברמה המשפטית, הוראת אגף השיקום שהייתה בתוקף בזמנו כלל לא כללה תנאי שקובע שהתגמול יינתן רק למי שלא עובד.
מלבד זאת נטען כי הוועדה לתשלומי יתר היא ועדה לא חוקית וכי ההחלטות בעניינו ניתנו מבלי שזומן להשמיע את עמדתו ומבלי להתחשב במצבו הבריאותי והמשפחתי המורכב.
עו"ד יוסי צדוק טען מטעם קצין התגמולים כי המערער היה מודע לתנאי הזכאות ואף הסתיר לאורך שנים שעבד. עוד נטען בין היתר כי הוראת אגף השיקום שאליה התייחס המערער היא מ-1995 ואילו הנוסח שחל עליו הוא תיקון מ-2009 שכלל תנאי מפורש שלפיו התגמול מותנה בכך שהנכה לא עובד.
אלא שחברי הוועדה בראשות השופטת בדימוס זהבה אגי דחו את עמדת משרד הביטחון. ראשית, הם קיבלו את גרסת המערער כי בזמן אמת לא נאמר לו שאסור לו לעבוד.
בנוסף, התקבלה טענת המערער כי נוסח ההוראה שחל עליו לא התנה את הזכאות לתגמול בכך שהנכה לא עובד. חברי הוועדה ציינו כי גם לו היו קובעים שהתנאי כן היה קיים הם עדיין היו מבטלים את ההחזר לנוכח ההתנהלות של קצין התגמולים שידע על עבודתו של המערער עוד ב-2011 אבל לא התריע בפניו במשך שלוש שנים על כך שהתגמול נמצא בסכנה.
חברי הוועדה גם קיבלו את הטענה כי ועדת התשלומים הוקמה בניגוד לחוק וכי ההחלטות שחייבו את המערער בהחזר ניתנו מבלי לשמוע את עמדתו וללא כל התחשבות בשיקולים משמעותיים כמו גילו ומצבו הכלכלי והמשפחתי.
לפיכך הערעור התקבל. החלטת קצין התגמולים בוטלה כך שהמערער לא יצטרך להחזיר דבר ונפסקו לטובתו הוצאות של 20 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד שרון מאירי
- ב"כ קצין התגמולים: עו"ד יוסי צדוק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים