עברה ניתוח קיסרי מיותר ותקבל רבע מיליון ש'

בת 26 עם ירידת מים נשלחה לניתוח מתוך הנחה שהעובר במנח עכוז. אבל בבית המשפט נקבע: בדיקה פשוטה הייתה מגלה שהוא כבר התהפך

עו"ד ורד פרי | פסקדיןפורסם: 25.03.21 , 09:28

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישה יולדת נגד המדינה, כבעלת בית החולים הלל יפה, בטענה שעברה ב-2015 ניתוח קיסרי ללא צורך שכן העובר היה במנח ראש. השופט מנחם (מריו) קליין קבע שלא בוצעה בדיקת אולטרה סאונד הכרחית לפני הניתוח, ולכן היולדת תפוצה בכ-250 אלף שקל.

בשבוע 35 להריונה נבדקה התובעת, אז בת 26, בקופת החולים. בוצעה לה בדיקת אולטרה סאונד ונמסר לה שהעובר במצג עכוז. הרופאה הסבירה לה כי יש לה שתי אפשרויות: פרוצדורה של היפוך העובר ברחם או ביצוע ניתוח קיסרי מתוכנן. הוסבר לה כי ישנם סיכונים לעובר בהיפוך העובר ברחם ולכן היא בחרה בהליך של ניתוח קיסרי מתוכנן.

בהמשך היא נבדקה בבית החולים הלל יפה ובוצעה לה בדיקת אולטרה סאונד שבמסגרתה צוין כי העובר במצג עכוז. לאור זאת נקבע לה תור לביצוע ניתוח כשבועיים לאחר מכן. ואולם, שלושה ימים לפני המועד המתוכנן ירדו לה המים והיא פנתה למיון.

נכנסה לניתוח קיסרי ויצאה עם טראומה לכל החיים (צילום: shutterstock)

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

במיון ביצעה האחות בדיקה וגינלית וחיברה אותה למוניטור ולא בוצעה לה בדיקת אולטרה סאונד. היא נותחה בניתוח קיסרי ובדו"ח הניתוח תחת הכותרת "מהלך הניתוח" נרשם: "חילוץ תינוק במצג ראש, ללא קושי".

התובעת נזקקה להתאוששות קשה. היא נזקקה למנות דם רבות וחוותה קשיים בחיבור ללידה, לטענתה כשלמעשה לא היה צורך בניתוח הקיסרי ובכל הסבל שעברה.

המדינה טענה שכן בוצעה לתובעת בדיקת אולטרה סאונד במיון אך ברשומות הרפואיות לא נרשמה שעת הבדיקה. היא הוסיפה כי העובר אכן היה במנח עכוז ובטעות נרשם בסיכום הניתוח כי הוא היה במצג ראש.

לנוכח התיעוד הלקוי ברשומות הרפואיות העביר השופט מנחם (מריו) קליין את נטל השכנוע המדינה. נקבע כי טענתה שלפיה רופא ביצע בדיקת אולטרה סאונד לתובעת במיון אינה עולה בקנה אחד עם תצהיר התובעת, שלפיו פקידת הקבלה ציינה בפניה כי אין רופאים בחדר המיון בשל אירוע רב נפגעים.

כמו כן צוין שסתירות ברשומות הרפואיות יורדות לשורש המחלוקת ופוגעות במהימנות גרסת הנתבעת: "אילו עמדה הנתבעת על רישום תקין של הרשומות הרפואיות, ניתן היה לקבוע את מצג העובר ללא כל קושי, ובכך להחליט האם סביר היה לבצע את הניתוח הקיסרי או לאו".

השופט הוסיף כי הנתבעת ניסתה לתרץ כל אחת מהטעויות וייתכן וניתן היה לקבל הסבר כזה או אחר אילו הייתה טעות אחת, אך צבר של שלוש טעויות חוזרות ברישומים הרפואיים המדברים על מצג ראש מחליש את הסבריה.

עוד נכתב הפסק הדין כי אין ספק שהסכמתה של התובעת לניתוח נבעה מהמחשבה כי הוולד נמצא במצג עכוז, ואילו הייתה יודעת כי התינוק בצג ראש וכי ניתן לבצע לידה רגילה - הרי שהייתה מעדיפה זאת. בנסיבות אלה, לא הייתה הסכמה מדעת לביצוע הניתוח הקיסרי.

בסופו של דבר חייב השופט את המדינה לפצות את התובעת ב-180 אלף שקל בתוספת פיצוי על עזרת צד שלישי שלה נזקקה לאחר הניתוח בסך 25 אלף שקל ושכר טרחת עו"ד בשיעור. 23.4%.