קצין שמת מסרטן הוכר כחייל שנספה במערכה

המנוח עבד 30 שנה כמדריך על רכבים צבאיים שפלטו דיזל. חרף התנגדות משרד הביטחון, התקבלה טענת האלמנה לקשר בין השירות לבין המחלה

עו"ד יואב צח-וכס | פסקדיןפורסם: 04.04.21 , 07:18

ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בבאר שבע הורתה לאחרונה למשרד הביטחון להכיר בקצין שמת בגיל 52 מסרטן הלוע כחייל שנספה במערכה, כך שאלמנתו תקבל תגמולים וזכויות ממשרד הביטחון. חברי הוועדה שבראשות השופט בדימוס ברוך אזולאי שוכנעו שהמחלה הייתה קשורה לשירות הצבאי, מאחר שהתפתחה בעקבות שנים ארוכות של חשיפה אינטנסיבית לחומרים רעילים ומסרטנים במסגרת תפקידו כמדריך נהיגה.

המנוח שירת בקבע במשך שנים ארוכות בבית הספר לנהיגה של מערך הנ"מ ותפקידו האחרון היה מפקד בית הספר לנהיגה. ב-2015 הוא אובחן עם סרטן הלוע האפי ומת כעבור שנתיים.

אשתו הגישה את הערעור כשנה לאחר מותו בעקבות החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון לדחות את דחיית תביעתה להכיר בה כאלמנת חייל שנספה במערכה, בטענה שמחלתו לא התפתחה כתוצאה מתנאי השירות אלא עקב זיהום של וירוס ממשפחת ההרפס.

אילוסטרציה(צילום המחשה: shutterstock)

בערעור היא טענה כי בעלה חלה עקב שנים של חשיפה אינטנסיבית לחומרים מסרטנים בשירות. היא גיבתה את טענותיה בחוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית שציין כי לאורך 30 שנות השירות נשם המנוח גזי פליטה רעילים של מנועי דיזל שהארגון הבינלאומי לחקר הסרטן הכיר בהם כמסרטנים.

המומחה הדגיש כי אחד החומרים בשם פורמלהיד אף הוכר כגורם למחלת הסרטן הספציפית ממנה סבל המנוח, וכי בעשן מנועי הדיזל יש חומרים נוספים שידועים כמסרטנים לדרכי הנשימה כמו בנזן, מתכות ניקל, ארסן ועוד.

אבל קצין התגמולים הגיש חוות דעת סותרת, והמומחה מטעמו סבר שאין כל תמיכה מחקרית להערכת המומחה מטעם המערערת. לעמדתו, המחלה נגרמת בעיקר עקב זיהום בווירוס EBV שעלול להתפתח במקרים נדירים בקרב אנשים שסובלים מהרפס. הקשר בינה לבין החשיפה לחומרים הרעילים, שידועים כגורמים לסרטן הריאות ולא לסרטן הלוע האפי, אינו ודאי או סביר וגם אם קיים כזה התרומה שלהם נמוכה ביותר.

אבל חברי הוועדה שבראשות השופט בדימוס ברוך אזולאי העדיפו את חוות דעתו של המומחה מטעם האלמנה שלטעמם הוכיחה במידה הנדרשת כי המנוח נחשף לחומרים מסרטנים שידועים במחקר הבינלאומי ככאלה שגורמים לסרטן הלוע האפי.

נקבע כי עצם העובדה שגם המומחה מטעם קצין התגמולים מצא לנכון להעיר כי ייתכן קשר סיבתי ברמה נמוכה מעידה שקיימת האפשרות שהחשיפה לחומרים תגרום לסרטן הלוע.

עוד הודגש כי גם אם למערער היו נוגדנים של הרפס אין זה אומר שהוא חלה בשל כך במחלה. לעומת זאת, 30 שנה של חשיפה למנועי דיזל ולחומרים שהוכרו כמסרטנים והעובדה שהמנוח חלה במחלה הנדירה בגיל צעיר מובילים למסקנה שזו האפשרות הסבירה ביותר לגרימת המחלה.

לפיכך הערעור התקבל ונקבע כי מותו של הבעל נגרם עקב תנאי השירות הצבאי ועל כן יש להכיר בו כחייל שנספה במערכה. קצין התגמולים חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.