צעירה תפוצה עקב הסבר חסר לפני קיצור קיבה

בת 29 שעברה ניתוח "שרוול" באיכילוב סבלה מהידרדרות במצבה בעקבות דלף. בית המשפט פסק לה 300 אלף שקל בגין פגיעה באוטונומיה

עו"ד עבד עודה | פסקדיןפורסם: 18.04.21 , 09:06

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה צעירה שעברה ניתוח קיצור קיבה באיכילוב, וקבע שהיא תפוצה בכ-300 אלף שקל מאחר שלא קיבלה לפני ההליך הסבר מלא על הסיכונים.

התובעת סיפרה שבמהלך השנים ניסתה דיאטות שונות אך ללא הצלחה, עד שהגיעה למשקל של 110 ק"ג. באוקטובר 2013 עברה ניתוח לקיצור קיבה מסוג "שרוול" בבית החולים איכילוב.

לדבריה, לפני הניתוח קיבלה הסבר לוקה בחסר בעל פה ובכתב באשר לסיכונים האפשריים, אולם הרופאים הדגישו שהיא בחורה צעירה ובריאה ולא סביר שתסבול מסיבוכים. הרופאים התמקדו ביתרונות הניתוח ולא בסכנות הכרוכות בו והתמונה שהוצגה לה הייתה "אידיאלית".

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לטענתה, לו הייתה יודעת שיגרמו לה סיבוכים שהביאו כמעט למותה וגרמו לה לנכויות קשות, היא לעולם לא הייתה מבצעת את הניתוח.

בית החולים הכחיש את המיוחס לו וטען כי הניתוח בוצע רק לאחר שהתובעת קיבלה את כל ההסברים הנדרשים ונתנה הסכמתה מדעת לביצועו, ואף חתמה על טופס הסכמה.

המנתחים מסרו בעדותם כי לתובעת ניתנו הסברים מפורטים על הניתוח, משמעותו, יתרונותיו וחסרונותיו וכן על סיבוכים אופייניים לרבות דימום, דלף ואף תמותה. מומחים שמונו מטעם בית המשפט קבעו כי היא סובלת מנכות של 10% בתחום הכירורגי ו-10% בתחום הפסיכיאטרי.

השופטת שלומית יעקובוביץ הבהירה כי על הרופא המטפל לפרוש בפני המטופל מידע הולם על מצבו, מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות. זאת על מנת לאפשר למטופל לכלכל באופן מושכל ומיודע את צעדיו בסוגיות הרפואיות והטיפוליות שבפניהן הוא ניצב.

היא העדיפה את עדות התובעת על פני עדות הרופאים וקבעה שההסבר שניתן לה לפני חתימתה על טופס ההסכמה לקה בחסר, בכך שלא יודעה כמתחייב על משמעויותיו של "דלף".

"מדובר בסיכון שאין מחלוקת כי יש להידרש לו, למשמעותו ולהשלכותיו ואין לצאת ידי חובת הגילוי באזכורו בלבד", כתבה.

היא הוסיפה כי הרשומה הרפואית בכל הנוגע לתוכנו של ההסבר לפני הניתוח חסרה ואין תיעוד מספק לשיחות שקיימו עם התובעת הרופאים. התובעת אמנם לא הכחישה כי שמעה על "דלף" אך עמדה על טענתה כי לא הוסבר לה במה דברים אמורים.

המונח "דלף" גם אינו נזכר באופן מפורש בטופס ההסכמה לניתוח עליו חתמה התובעת ויש מקום לציינו בטופס "ברחל בתך הקטנה".

עם זאת, השופטת קבעה שהתובעת לא הוכיחה קשר סיבתי בין העדר ההסכמה מדעת לבין ביצוע הניתוח ולכן לא ניתן להטיל על בית החולים חבות בגין מלוא נזקיה אלא רק בגין פגיעה באוטונומיה. בסופו של דבר השופטת פסקה לטובת התובעת 275 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4% והחזר אגרה.