הכנסת האם גדלה, אך מזונות האב לא יופחתו

האישה עברה עם הילדים לבן זוגה החדש, והשכירה את דירתה ב-5,300 ש'. הגרוש ביקש הקלה בתשלום, אך ביהמ"ש קבע שהוא לא בא בניקיון כפיים

עו"ד לורה מישוק | פסקדיןפורסם: 21.04.21 , 09:47

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש אב על דחיית תביעתו להפחתת מזונות, שאותה נימק בין השאר בעלייה בהכנסות של אשתו לשעבר, שעברה להתגורר עם ילדיהם אצל בן זוגה החדש. השופטים לא מצאו בסיס להתערבות במסקנות בית המשפט למשפחה, שקבע שהאב תמרן את הכנסותיו באופן שיצר מצג שווא בנוגע למצבו הכלכלי האמיתי.

בספטמבר 2014 חויב האב במזונות של 1,900 שקל לילד על בסיס הסכם פשרה שנחתם בין בני הזוג. בתחילת 2020 דחה בית המשפט למשפחה תביעה שהגיש להפחתת המזונות וקבע בין היתר שהאב לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי.

עוד נקבע כי הוא פעל בחוסר תום לב והציג מצג שווא בנוגע למצבו הכלכלי, הונו והכנסתו, תוך ביצוע "תרגילים" חשבונאיים כדי להראות ירידה דרמטית בהכנסתו.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

בערעור למחוזי טען האב כי יש להפחית את המזונות לנוכח ירידה בהוצאות האם ועליה בהכנסותיה. לטענתו, האם עברה עם הילדים לגור עם בן זוגה בחינם והיא משכירה את דירת המגורים שבה חיו טרם הפרידה. הוא הוסיף שדפי חשבון הבנק של האם מצביעים על עלייה של כ-4,000 שקל בחודש בהשתכרותה מעבודתה.

האב גם הזכיר את הלכת בע"מ 919/15 שלדבריו תומכת בבקשתו מאחר שהילדים מעל גיל 6.

השופט שאול שוחט הבהיר כי מי שפונה לבית המשפט ומבקש ממנו לדון בעניינו מחדש, גם אם עקב שינוי נסיבות, דומה למי שמבקש סעד מן הצדק. בנסיבות אלה חובה עליו לנהוג בתום לב ובניקיון כפיים ולהציג לפני בית המשפט, כבר בכתב התביעה, ובגילוי מלא, את מלוא הנתונים בדבר מצבו האישי, הבריאותי והפיננסי.

עוד הבהיר השופט כי הלכת בע"מ 919/15 לא מהווה כשלעצמה עילה לפתיחת הליכי מזונות ואינו מרכך את מבחן שינוי הנסיבות המהותי.

לגופו של עניין נקבע כי מבחינה עובדתית הוכח שהאם והילדים עברו לגור בבית בן הזוג של האם ללא עלות, מה שאפשר לה להשכיר את דירת המגורים ומקנה לה הכנסה פסיבית נוספת של כ-5,300 שקל. עוד הוכח כי הכנסות האם עלו, אם כי בנושא זה רב הנסתר על הגלוי ולא ניתן להצביע על גובה העלייה.

ואולם, חלה עלייה גם בהכנסותיו של האב. בהקשר זה הדגיש השופט כי "העובדה שהמערער לא טען בכתב התביעה, וגם לא בסיכומיו לירידה בהכנסותיו, לא מקימה מחסום בפני בית המשפט, שנדרש לתביעתו, לבחון את הכנסותיו".

בפסק הדין צוין כי אין בסיס להתערבות במסקנת בית המשפט למשפחה שמצא שהתובע נקט תרגילים חשבונאיים על מנת ליצור מצג של מיעוט וירידה בהכנסות לצורך ההליכים המתנהלים.

השופט סיכם שהעלייה בהכנסות האם אינה כה דרמטית כפי שהאב ניסה להציג ומנגד הוכח שהכנסותיו עלו בסך של 3,000 שקל. בהתחשב בחוסר האמון של בית המשפט באשר להכנסותיו, "מסד הנתונים לא השתנה בצורה כל כך משמעותית שמצדיקה פתיחת הדיון מחדש". השופטים נפתלי שילה ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין.