התרשלות: מיילדת פרטית הושעתה ל-3 שנים

טלי הלוי יילדה את אישה בסיכון גבוה במרכז שהיא מנהלת בביתה והתינוק אושפז במצב קשה. משרד הבריאות התלה את רישיונה, וערעור שהגישה נדחה

עו"ד אורן דטל | פסקדיןפורסם: 21.04.21 , 09:46

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה את בקשתה של המיילדת טלי הלוי ממרכז "ג'הארה דולה" לעכב את התליית הרישיון שלה – החלטה שקיבל משרד הבריאות לאחר שיילדה אישה בהיריון בסיכון גבוה והתינוק סבל ממצוקה נשימתית. הלוי ביקשה להמתין עד שתתקבל הכרעה בעתירה שהגישה נגד ההחלטה, אבל השופטת ענת זינגר לא הסכימה.

הלוי ובעלה, ד"ר אילן הלוי, מנהלים את מרכז הלידה בביתם שבאזור השרון. רישיונו של הבעל כרופא מותלה בשל הליכים פליליים ומשמעתיים.

בספטמבר 2019 הגיעה למרכז אישה בהריון בסיכון גבוה שבעברה שני ניתוחים קיסריים. היא הייתה בהריון "עודף", שכן גיל ההיריון היה 43+2, לעובר אובחן מום בכליה השמאלית, ליולדת הייתה סוכרת הריונית ובביקור במיון מיילדותי בשיבא הומלץ לה ללדת בניתוח קיסרי.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

למרות הסיכונים, ואף שהוצא נגד המרכז צו הפסקה מינהלי ופורסמה אזהרה של משרד הבריאות שלא לבצע לידות במקום, הלוי ליוותה את היולדת. התינוק נולד עם קשיי נשימה, טונוס ירוד ומים מקוניאליים. הלוי פנתה למד"א רק כחצי שעה לאחר הלידה והתינוק והיולדת פונו באמבולנס לבית חולים לניאדו בנתניה כשהתינוק במצב קשה.

על רקע זה הוגשה כנגדה קובלנה במשרד הבריאות ובפברואר האחרון היא הורשעה. בגזר דינה שניתן בחודש שעבר החליט השופט בדימוס אמנון סטרשנוב להתלות את רישיונה למשך שלוש שנים.

הלוי הגישה למחוזי עתירה נגד ההרשעה, שבמסגרתה ביקשה לעכב את ביצוע העונש. היא העלתה טענות כנגד הוראות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שעוסק בלידות בית ועל הקביעה שהיא פעלה בניגוד להן. בין השאר היא טענה שמדובר בחוזר המופנה לגורמי הרפואה הציבורית ולא הפרטית וכי לחוזר אין מעמד מחייב.

לדבריה, הבחירה ללדת בלידת בית הייתה של היולדת והיא הייתה מתבצעת גם בלעדיה. לפיכך, לטענתה, לא רק שהיא לא סיכנה את היולדת, אלא נוכחותה אף הצילה את חייו של הילוד.

המשיבים - שר הבריאות, השופט בדימוס אמנון סטרשנוב והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו - טענו כי סיכויי העתירה קלושים. הם הדגישו כי הלוי פעלה בניגוד להוראות חוזר שמטרתו לקבוע הנחיות לבעלי מקצוע רפואיים לביצוע לידות בית, תוך איזון בין חופש הבחירה של היולדת לבין הרצון לשמור על בטיחות היולדת והילוד.

ואכן, השופטת ענת זינגר התרשמה שסיכויי העתירה אינם גבוהים, ודחתה את הבקשה. היא ציינה כי אף בהנחה שהחוזר אינו מחייב את הלוי, הוא יכול ללמד על סטנדרט מקצועי מצופה ובסופו של יום ניתן לקבוע כי היא התרשלה התרשלות חמורה במילוי תפקידה המקצועי ופעלה באופן שאינו הולם את המקצוע.

"האופן שבו מציגה המבקשת את חלקה בלידה (כאילו מדובר מצידה רק בהצלת חיים, ביחס למצב נתון) - ספק אם יוכל להתקבל", כתבה בפסק הדין והבהירה כי לא מדובר במיילדת שנקלעה למקום לידה, אלא ביולדת שבחרה לבוא ללדת במרכז הלידה שבבעלות הלוי.

הלוי לא שילחה אותה לדרכה וזאת על אף שהתקיימו נתונים המלמדים על הסכנה הכרוכה בכך וכן על אף שקבלת היולדת הייתה במקום אשר לגביו ניתן צו סגירה. הלוי חויבה בהוצאות של 2,500 שקל.