ביצעה פונדקאות חו"ל וניצחה את היועמ"ש

שופטת הכירה בישראלית כאם לתאומים שנולדו בארה"ב מתרומת ביצית וזרע. זאת חרף דרישת היועמ"ש להליך אימוץ שיערב את התורם האנונימי

עו"ד לילך אהל מסנר | פסקדיןפורסם: 22.04.21 , 08:31

בית המשפט למשפחה בתל אביב הכיר לאחרונה בבת 55 כאם מאמצת לתאומים שנולדו על ידי פונדקאית בארה"ב באמצעות תרומות זרע וביצית, במסגרת מתווה חדשני של "אימוץ מקוצר". המנגנון המקוצר מאפשר לדלג על השלב הראשון בהליכי האימוץ שבמסגרתו יש להוכיח הצדקה לניתוק הפיזי והמשפטי בין הילדים לבין ההורים הביולוגיים.

במסגרת פסק הדין דחתה השופטת איריס אילוטוביץ' סגל את דרישת היועץ המשפטי לממשלה שלפיה המאמצת תשיג הסכמה לאימוץ מהפונדקאית ותוכיח שיש הצדקה להכריז על התאומים כבני אימוץ כלפי תורם הזרע האנונימי, אם אי אפשר לאתר אותו, לפי התנאים שקובע חוק האימוץ.

היא קבעה כי לא הגיוני לכפות עליה את התנאים הללו, נוכח העובדה שבמקרה הזה מעולם לא היו לילדים הורים ביולוגיים והקשר בינם לבין הפונדקאית והתורם כבר נותק משפטית בארה"ב.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

המאמצת היא אישה שלא הצליחה להביא ילדים אחרי יותר מעשור של טיפולי פוריות. כשהגיעה לגיל 50 החליטה לבצע הליך פונדקאות בארה"ב שבמסגרתו תופרה תרומת ביצית עם תרומת זרע ברחמה של פונדקאית. ההחלטה לקיים את ההליך שם נבעה מכורח משפטי שכן החוק הישראלי לא מאפשר לאם יחידנית לבצע בארץ פונדקאות מביצית לא שלה.

ב-2018 נולדו לה תאומים ובית המשפט שבמדינת אורגון בארה"ב הוציא פסק דין שמכיר בה כהורה הבלעדי שלהם ושלל את הזכויות ההוריות של הפונדקאית.

אלא שבישראל היא לא זכתה להכרה דומה בהיעדר קשר גנטי בינה לבין התאומים. היא נאלצה להגיש תביעה בנושא נגד היועץ המשפטי לממשלה, במסגרתה ביקשה למצוא מתווה משפטי מהיר שיכיר בה כאם.

היועמ"ש טען כי הדרך היחידה להכיר באמהות של התובעת היא באמצעות הליך אימוץ מלא. בכך הוא הציב בפני האם משוכה קשה, כיוון שנדרש ממנה להוכיח ניתוק כל זיקה טבעית ומשפטית בין תורם הזרע והפונדקאית לבין הילדים כדי שאפשר יהיה להכריז עליהם כ"בני אימוץ" (לא הועלתה דרישה דומה לגבי תורמת הביצית כיוון שלפי חוק תרומת ביציות הניתוק ממנה הוא אוטומטי).

במילים אחרות, היועמ"ש דרש שהאם תאתר את תורם הזרע האנונימי או לחילופין תוכיח שיש הצדקה להכריז על הילדים כבני אימוץ כלפיו בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק האימוץ במקרה של הורה לא ידוע. בנוסף, הוא ביקש לערב את הפונדקאית האמריקאית בהליך האימוץ הישראלי ולהשיג ממנה הסכמה לניתוק הקשר למרות העובדה שפסק הדין בארה"ב כבר שלל את זכויותיה ההוריות כלפי הילדים.

השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קבעה שהדרישות של היועמ"ש לא הגיוניות שכן במקרה הזה "אין הורים ביולוגים שיש לנתק את הזיקה שלהם מהקטינים".

היא הדגישה כי הקשר בין הפונדקאית לבין הילדים כבר נותק בפסק הדין האמריקאי והקשר לתורם הזרע נותק מרגע שהתובעת רכשה את מנת הזרע, ואין צורך בהליך ניתוק נוסף. יתרה מכך, הדרישה לא מתיישבת עם מוסד תרומת הזרע האנונימית, שהרי התורם מעולם לא התכוון להיות הורה לילדים שייוולדו מזרעו.

בסיכומו של עניין נקבע כי עד שהמחוקק יתקן את חוק האימוץ המיושן, "יש להתאים את הוראות החוק למציאות אשר שינתה את פניה". השופטת שוכנעה כי האימוץ יהיה לטובת התאומים, והוציאה לתובעת צו אימוץ. לא נפסקו הוצאות.