בוטלה הפקעת משמורת על בן 11 מאם "מנכרת"
אישה ערערה על ההחלטה שהמשמורת תחולק בינה לבין האפוטרופסית שמונתה לילד. המחוזי הסכים וקבע שמדובר בהוראה חריגה שאין בה צורך
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה
ערעור שהגישה אם לבן 11 על הקביעה שלפיה היא גורם לניכור מאביו ועל ההחלטה להפקיע ממנה באופן חלקי את המשמורת עליו. השופט שאול שוחט ביטל את ההחלטה החריגה וקיבל את בקשת האם למנות לילד אפוטרופסית לדין מהסיוע המשפטי במקום האפוטרופסית הפרטית שמונתה.
בנסיבות אלה, קבע, יש לשקול את סיום משמורתה של האם. אלא שבמצבו הרגשי של הילד אי אפשר להעבירו לידי האב, ובשלב הראשון יש להפקיע את המשמורת הבלעדית של האם ולחלקה בינה לבין אפוטרופסית לדין.
אחרי שההורים נפרדו ב-2013 קבע בית המשפט שהמשמורת תהיה בידי האם. לאב נקבעו הסדרי שהות פעמיים באמצע שבוע וכל סוף שבוע שני. בינואר 2020, לאחר שהאב לא נפגש עם הילד במשך שישה חודשים, הוא הגיש לבית המשפט למשפחה תביעה להחזרת הסדרי קשר וניכור הורי. הדיון נקבע לפני השופט ארז שני כשופט מוקד.
בהחלטה שניתנה בפברואר האחרון כתב השופט שני כי מהתסקירים עולה שאם לא תתבצע התערבות מיידית, האם תצליח לנתק סופית את הילד מאביו. הוא הדגיש שלקטין קשיים רגשיים ועלה לגביו חשש למסוגלות אובדנית. כמו כן, ניכר כי לשיטת האם כל הבעיות נעוצות באב ויש "פער בין הצהרותיה של האם ברצון לחידוש קשר לבין המסרים המועברים לקטין".
אילוסטרציה(shutterstock)
הוא הורה שהאפוטרופסית לדין תדאג למינוי נוסף של אפוטרופוס לגוף על מנת שהקטין יקבל את הטיפול הרגשי שלו הוא זקוק. השופט מינה עורכת דין פרטית כאפוטרופסית לדין וקבע שבשכרה יישאו ההורים בחלוקה של 70% לאם ו-30% לאב.
בערעור שהגישה למחוזי טענה האם כי היה צריך למנות אפוטרופוס לדין דרך הסיוע המשפטי. לדבריה אין בסיס לחלוקה הלא שוויונית של תשלום שכר הטרחה. כמו כן היא עתרה לביטול ההחלטה בנוגע להפקעת המשמורת הבלעדית מידיה בטענה שההחלטה ניתנה ללא סמכות שכן תפקיד האפוטרופוס לדין הוא להביא את קולו של הקטין בהליכים משפטיים ולא לגדל אותו במקום הוריו.
האב טען בתשובה כי הפקעת המשמורת נועדה לצורך מתן טיפול רגשי בקטין, שעשה בעבר ניסיון אובדני.
אבל השופט שוחט קיבל את הערעור והבהיר שלא מצא קשר ישיר בין קביעת בית המשפט שלפיה יש לשקול את סיום משמורת האם, לבין קביעה כי יש לחלק את המשמורת עם האפוטרופסית לדין דווקא, והתרומה הפוטנציאלית של צעד זה לטיפול הרגשי שנדרש לקטין.
כמו כן, בפועל בתקופה שחלפה ממועד מתן ההחלטה הופנה הקטין לטיפול אצל פסיכולוגית והצדדים משתפים פעולה עם הטיפול, כך שבמבחן המציאות ההוראה החריגה אינה נדרשת.
ביחס לקביעה בדבר מינוי אפוטרופוס לגוף כתב השופט כי יש דרכים מתונות יותר להבטיח מתן טיפול רגשי לקטין, מה גם שהוא מקבל אותו בפועל כך שגם הוראה זו אינה הכרחית.
הוא הוסיף כי האפוטרופסית לדין שמונתה עשתה עבודה אינטנסיבית ומוצלחת והייתה התקדמות משמעותית בקשר בין הקטין לאביו. עם זאת, לנוכח ההישגים ניתן להעביר את השרביט לאפוטרופוס שימונה מטעם הסיוע המשפטי ובכך להפחית את הנטל הכספי מההורים.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ האם: עו"ד אוסנת פרינץ, עו"ד שי זילברברג מהתכנית לסיוע משפטי לנשים, המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רקמן
- ב"כ האב: עו"ד פרי-אל ברוורמן
- עו"ד טלי בן יקיר עוסקת בניכור הורי
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
