גננת שסירבה לשיבוץ לא תקבל פיצויי פיטורים

המעסיקה דרשה מהעובדת לעבוד יומיים בשבוע בגן המרוחק כקילומטר מהגן שבו הועסקה. היא סירבה ופוטרה, אך תביעת הפיצויים שלה נדחתה

עו"ד שלמה יעקובוביץ'| פסקדיןפורסם: 26.04.21 , 08:20

בית הדין לעבודה בחיפה דחה לאחרונה תביעה של אישה שהועסקה כגננת מחליפה בעמותת "איגוד מורים עולים", ופוטרה אחרי שסירבה לעבוד בגן אחר. השופטת קרן כהן קבעה שהמעסיקה פעלה כדין ושהשיבוץ החדש לא היווה "הרעת תנאים".

התובעת החלה לעבוד בעמותה בספטמבר 2014 בגן בקריית אתא והועסקה שלושה ימים בשבוע כגננת משלימה. ביוני 2017 שוחחה עמה מעסיקתה והודיעה לה כי בשנת הלימודים הבאה היא תעבוד יומיים בשבוע בגן אחר של העמותה המרוחק קילומטר מהגן בו הועסקה. הגננת השיבה כי היא מסרבת לעבוד בגן השני בגלל המרחק.

בסמוך לפתיחת שנת הלימודים הודיעה המעסיקה לגננת על מתכונת עבודתה, שכללה שיבוץ בגן השני, אך הגננת לא התייצבה לעבודה. בעקבות התנהלותה היא זומנה לשיחת שימוע ובהמשך פוטרה.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לאחר מכן, ובטרם נכנסו הפיטורים לתוקף, הודיעה הגננת כי היא בהיריון ובעקבות זאת ביטלה המעסיקה את הפיטורים והזמינה אותה לשוב לעבודה במתכונת שהוצעה לה בתחילת השנה, אך היא לא עשתה כן.

בתביעה דרשה הגננת פיצויים בין היתר פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים בתחילת שנת הלימודים, פיצוי בגין פיטורים בזמן היריון ללא קבלת היתר ופיצוי על עוגמת נפש.

העמותה הסבירה שהסיבה לשינוי בשיבוץ התובעת הייתה דרישת משרד החינוך שהגננת המוסמכת המועסקת במשרה מלאה תעבוד חמישה ימים בשבוע ותוחלף ביום החופשי שלה. לפיכך, התעורר הצורך בהחלפה של שתי הגננות האחראיות שעבדו בגנים הסמוכים.

היא הוסיפה כי לא התכוונה לפטר את התובעת ומדובר היה בניוד, אך בשל התנהלות התובעת וסירובה לעבוד בגן השני לא היה מנוס מסיום העסקתה.

ואכן, השופטת קרן כהן דחתה את התביעה. היא הבהירה שהעמותה הייתה רשאית לשנות את השיבוץ של הגננת בהתאם לצרכיה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלה.

"התובעת עבדה בתפקיד גננת משלימה ולא בתפקיד גננת אחראית על גן. מכאן, שמהות תפקידה הוא להחליף את הגננות המועסקות בנתבעת בהתאם לצרכיה המשתנים. בנסיבות אלה, הנתבעת רשאית לשבץ את התובעת במספר גנים בהתאם לצרכיה ואין לתובעת בשל עבודתה בתפקיד גננת משלימה זכות קנויה לעבוד רק בגן אחד", כתבה.

עוד הדגישה השופטת כי העמותה שינתה את השיבוץ של הגננת מטעמים ענייניים ובשל דרישות משרד החינוך. נקבע כי אין עילה לפסוק לתובעת פיצוי בגין פיטורים בזמן היריון לנוכח ביטול הפיטורים וחובת העובדת לשוב לעבודה לאחר הביטול.

לבסוף נקבע כי השיבוץ החדש לא היווה הרעת תנאים. השופטת כתבה בהקשר זה כי הוכח שהמרחק בין הגנים הוא 12 דקות הליכה או ארבע דקות נסיעה במטרונית. בנסיבות אלה יחסי העבודה הסתיימו בשל סירוב התובעת לחזור לעבודה ולא בשל התנהלות הנתבעת, כך שהיא אינה זכאית לפיצוי בגין התפטרות בדין פיטורים.