בגלל הספונג'ה: שכנה נפצעה ותקבל 300 אלף ש'

מטפלת סיעודית של דיירת בבניין משותף גרפה מים לחדר המדרגות, ושכנה שברה את הקרסול. את הפיצוי תשלם החברה שמעסיקה את המטפלת

עו"ד שרון בירון מרקוביץ' | פסקדיןפורסם: 28.04.21 , 07:07

בית משפט השלום ברמלה קבע לאחרונה שדיירת בניין משותף שהחליקה במדרגות ושברה את הקרסול תפוצה בכ-300 אלף שקל: השופט דב גוטליב קבע שאת הפיצוי תשלם חברת הסיעוד "א.מ מתן", שעובדת שלה הועסקה כמטפלת של השכנה, והיא שגרמה לאירוע כשגרפה מים לחדר המדרגות.

באוגוסט 2014 ירדה התובעת במדרגות הבניין מהקומה השנייה לקומה הראשונה, כשביד אחת אחזה במעקה וביד שנייה בסל כביסה. בנה הלך בעקבותיה. כשהגיעה לקומה הראשונה היא החליקה ופונתה לטיפול בבית החולים ברזילי.

לדבריה, כשהייתה על הרצפה הרגישה רטיבות. היא הבחינה שדלת הדירה הסמוכה פתוחה והמטפלת הסיעודית של קשישה שגרה בה גורפת מים לחדר המדרגות. לדבריה, הריצוף בבניין מבריק ולכן לא ניתן היה להבחין במים.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

התובעת טענה כי חברת הסיעוד התרשלה בכך שלא הדריכה את המטפלת ביחס לסיכונים הטמונים בגריפת מים למדרגות שנמצאות בשטח המשותף של הבניין, והיה עליה להנחות אותה לגרוף מים לתוך הדירה או להזהיר את הדיירים בבניין מפני סכנת החלקה.

החברה טענה מנגד שהתביעה הייתה צריכה להיות מוגשת נגד הקשישה, שכן המטפלת פעלה בהתאם להוראותיה. היא הוסיפה כי אין צורך להדריך את המטפלת, והיא לא הייתה צריכה להניח במקום משולש אזהרה מפני רטיבות, מכיוון שלא מדובר במקום ציבורי. לשיטתה, השכנה הייתה צריכה להבחין במים טרם האירוע, גם מכיוון שידעה שהמטפלת נוהגת לשטוף את הרצפה פעמיים בשבוע.

אבל השופט דב גוטליב קבע שהמטפלת צריכה ויכולה הייתה לצפות כי מי מהדיירים שעושים שימוש בשטח המשותף עלולים להחליק ולהיפצע. מהעדויות עלה שהמטפלת לא ייבשה את המים ששפכה ואף לא נשארה במקום כדי להזהיר את הדיירים. בכך היא יצרה סיכון חריג ובלתי סביר בשטח המשותף.

בפסק הדין נדחו טענות החברה שלפיהן האחריות מוטלת על הקשישה. הובהר כי כחברה למתן שירותי סיעוד היא אמורה להעניק לקשישים שירותי סיעוד מקצועיים הכוללים גם שטיפה וניקיון תוך שמירה והקפדה על ביטחון ובריאות הקשיש וסביבתו.

השופט הבהיר כי מדברי המטפלת ניתן ללמוד שלא עברה הדרכות לגבי שטיפת הרצפה בשטח המשותף ובכלל. בנוסף, פעילות המטפלת חרגה מגבול הגזרה של הדירה ועברה לתוך השטח המשותף.

נקבע שהחברה התרשלה במתן הדרכה נאותה לעובדת שלה ביחס לסיכונים ולנזק שפעילותה עלולה לגרום. כמו כן, היא לא פיקחה על עבודת המטפלת. בנסיבות אלה היא נושאת באחריות שילוחית לנזקי התובעת.

השופט לא הטיל על השכנה שנפצעה אשם תורם, מאחר שהשתכנע שהיא לא יכלה להבחין במפגע מבעוד מועד. לעניין הנזק הוא מינה מומחה מטעם בית המשפט שקבע כי נכותה הרפואית המשוקללת של התובעת עומדת על שיעור 16.75% נכות. בסופו של דבר נפסקו לזכותה 275,132 שקל בתוספת הוצאות של 7,612 שקל ושכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מהפיצוי.