הדודה נפטרה – 6 אחיינים ניהלו מלחמת ירושה

שתי בנות דוד טענו שמאחר שהובילו הליך משפטי נגד בן הזוג של הדודה שביקש חלק מהרכוש – הירושה שייכת להן במלואה. השופטת דחתה אותן

עו"ד עמית גולד | פסקדיןפורסם: 29.04.21 , 08:29

בית המשפט למשפחה בתל אביב הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה שהתנהל בין שישה אחיינים על הרכוש הרב שהשאירה דודתם המנוחה. שתי אחייניות, שניהלו קודם לכן הליך שבמסגרתו נקבע שלבן זוגה של הדודה אין חלק בעיזבון, טענו שהן צריכות לרשת את כל הרכוש, אבל השופטת איריס אילוטוביץ' סגל דחתה אותן.

הדודה מתה בנובמבר 2007 והותירה בן זוג שעמו גרה בשנים האחרונות לחייה ורכוש רב. לא היו לה ילדים אלא אחיינים ואחייניות מארבעת אחיה ואחיותיה. לאחר מותה הגיש בן זוגה בקשה לצו ירושה שיצהיר על זכויותיו בעיזבונה. שתי האחייניות התנגדו והתיק הועבר לבית המשפט למשפחה. בתום שבע שנים של הליכים משפטיים, שהתנהלו בשתי ערכאות שונות, נדחו לבסוף טענות בן הזוג. יתר האחיינים לא לקחו חלק בהליכים.

ב-2016 ניתן צו ירושה שבו נקבע כי כל האחיינים יורשים את הדודה בחלקים שווים. שלוש שנים לאחר מכן הגישו שתי האחייניות תביעה לתיקון צו הירושה נגד ארבעה האחיינים האחרים. הן ביקשו לקבוע כי הן היורשות הבלעדיות של הדודה וכי הנתבעים אינם חלק מיורשיה, לנוכח העובדה כי לא לקחו חלק בהליכים המשפטיים נגד בן הזוג.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

לשיטתן, אילולא מאבקן המשפטי הממושך כנגד בן הזוג, לא היה נותר, הלכה למעשה, כל רכוש בעיזבון המנוחה. משכך, יש לראות בהתנהלותם של הנתבעים "כהסתלקות" מזכויותיהם בעיזבון.

ארבעת האחיינים האחרים טענו כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב לנוכח סירובם להיכנע לדרישותיהן הסחטניות של התובעות, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך המשא ומתן לחלוקת העיזבון אשר בסופו של יום לא הבשיל לכדי הסכם.

הם הוסיפו כי לו חפצה המנוחה להוריש את כלל עיזבונה לשתי התובעות - היא הייתה עושה צוואה ומורישה את עיזבונה בהתאם. משעה שלא עשתה כן, הרי שיורשיה הם היורשים על פי דין, לרבות הנתבעים.

השופטת איריס אילוטוביץ' סגל הבהירה כי ככלל במקרים בהם מוכח כי מי שמבקש את תיקון צו הירושה לא פעל כנדרש ממנו בהזדמנות הראשונה, ידחה בית המשפט את בקשתו. ואולם, שיקול הדעת הסופי בעניין, נתון לבית המשפט על פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

היא ציינה כי שתי התובעות לא הצביעו על עובדה חדשה שהתגלתה להן לאחר מתן הצו. ההליך נגד בן הזוג הסתיים לפני הוצאת צו הירושה, ודי בכך כדי לדחות את התביעה.

זאת ועוד, תקנות הירושה קובעות כי הודעת הסתלקות מעיזבון צריכה להיעשות באמצעות תצהיר בכתב. תנאי זה אינו מתקיים כי הנתבעים לא חתמו על כל תצהיר.

אמנם, בהתקיים נסיבות מיוחדות גם הודעה בעל פה תוכל להוות הסתלקות. ואולם, מבחינת פסקי הדין בהם אומצה אותה "גישה מקלה", עולה כי באותם המקרים, הייתה מונחת לפני בית המשפט ראשית ראיה בכתב, לצד יתר הראיות הנסיבתיות, ממנה ניתן יהיה ללמוד על רצון המסתלק.

במקרה זה פרט לטענת התובעות לפיה בהתנהגותם של הנתבעים לא להצטרף להליך המשפטי, ניתן ללמוד על הסתלקותם מחלקם בעיזבון, לא הוצגה כל ראיה נוספת אשר תתמוך בסברה זו. בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובעות בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.