אחות המנוח נגד חברתו: מי תקבל את הכסף?

חולה סרטן ציווה שנכסיו יועברו לאחותו, ואילו כספו לחברה קרובה. אלא שלפני מותו נמכר נדל"ן בבעלותו במטרה לממן תרופה. מה קבע בית המשפט?

עו"ד אורי דון יחייא | פסקדיןפורסם: 02.05.21 , 09:19

בית המשפט למשפחה בראשון לציון קיבל לאחרונה תביעה שהגישו אחותו ואחייניו של אדם שנפטר ב-2019 נגד חברתו, בגלל סכסוך ירושה הנוגע להפרדה בין נכסי הנדל"ן שהשאיר והכסף בחשבון הבנק שלו.

המנוח, רווק ללא ילדים, מת ב-2019 מסרטן בגיל 59. הוא הותיר אחריו צוואה בכתב יד ממרץ 2019. היו לו שני נכסים בבעלות משותפת שלו ושל אחותו ואחייניו (ילדיו של אחיו הבכור שנפטר). בצוואה הוא הורה להעביר את זכויותיו באחד הנכסים לאחותו, ולחלק את זכויותיו בנכס השני בין האחות והאחיינים. הוא הורה כי הכספים בחשבון הבנק שלו יעברו לחברתו הקרובה שאצלה גר בחודשים האחרונים לחייו.

שני הנכסים נמכרו בשבועות הסמוכים למותו במטרה לגייס כספים נזילים למקרה שיימצא טיפול אלטרנטיבי או ניסיוני יקר להבראתו. חלק מהכסף הופקד בחשבון הבנק שלו וחלק מוחזק בנאמנות על ידי עורכת הדין שערכה את העסקאות.

אילוסטרציה(Shutterstock)

בתביעה, שהועמדה על 829,034 שקל, סיפרו האחות והאחיינים שלא ידעו על הצוואה. האחות הבהירה כי לה ולאחיה לא נולדו ילדים משלהם, ושניהם ראו באחיינים שריד האחרון למשפחתם ויורשיהם.

ימים ספורים לפני מותו של המנוח גילתה חברתו לאחות על הצוואה והודיעה לה כי על פיה היא יורשת את התמורה של הנכסים שנמכרו. התובעים טענו שאין מקום לייחס למנוח כוונה לשינוי ייעודם של כספי התמורה מהמכר (מימון תרופה או טיפול) והם היורשים של הכספים.

החברה טענה מנגד שהמנוח מכר את חלקו בשני הנכסים עוד בחייו, ביוזמתו ומרצונו, וביום מותו לא היה בבעלותו כל נכס מקרקעין. לדבריה, לאור יחסיהם הקרובים ובהתאם לצוואה, היא יורשת את כל כספי המנוח בחשבון הבנק שלו, ובכלל זה את כספי תמורת הנכסים שנמכרו. היא הפנתה לחוק הירושה שלפיו נכס שאינו נמצא בבעלות המצווה במועד מותו אינו קיים בעיזבונו.

אבל השופטת מירה רום פלאי קיבלה את עמדת האחות והאחיינים. היא הבהירה כי במציאות שנוצרה סמוך למותו של המנוח, הוחלפו זכויות בנכסים שהיו ברשותו בסכומי כסף שלא היו ברשותו קודם לכן. "הנכסים שהיו ברשותו שינו צורה, ונכס אחד הוחלף בנכס אחר", כתבה.

היא הזכירה את "תורת העקיבה" שלפיה כאשר נכס שנזכר בצוואה הופך לנכס אחר - ניתן לראות בנכס המאוחר כ"גלגולו" של הנכס המוקדם.

זאת ועוד, החברה הודתה כי היוזמה למכור את אחד הנכסים הייתה שלה, וניכר כי המנוח לא התכוון שכספי התמורה מהמכירה יועברו אליה. אם זה היה רצונו - הוא לא היה טורח להפריד באופן כה ברור בין נכסי הנדל"ן לבין הכספים בבנק בצוואתו.

עוד כתבה השופטת כי נוסח הצוואה מלמד שהמנוח חפץ לצוות את שיעור זכויותיו בנכסים לבני משפחתו הביולוגיים. כמו כן, להתרשמותה, גרסת הנתבעת שלפיה מדובר בכספים ששייכים לה נרקמה בשעה שידעה על אודות הצוואה שערך המנוח.

בנסיבות אלה קיבלה השופטת את התביעה הכספית במלואה וחייבה את החברה בהוצאות של 40 אלף שקל.