300 אלף ש' לעובד שנפצע במחסן ונשאר נכה

עובד בחברה לפירוק והרכבה של סוללות כיפת ברזל ניסה להתחמק מתכולת קרטון שנפלה עליו, אך נחבל בברכו. שופט קבע: המעסיקה התרשלה

עו"ד יוסי ניזרי | פסקדיןפורסם: 26.05.21 , 10:14

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד נגד המעסיקה שלו, "אהרון יוסף ובניו - תעשיות זיווד" - חברה שעוסקת בפירוק והרכבת סוללות כיפת ברזל – אחרי שנפצע בברכו כשניסה להתחמק מתכולת קרטון שנפלה עליו. השופט דב גוטליב קבע כי המעסיקה התרשלה כשלא הדריכה את העובד, לא פיקחה עליו ולא דאגה לבטיחות, וחייב אותה לשלם לו כ-300 אלף שקל.

תאונת העבודה התרחשה באפריל 2015. באותו יום לא הייתה עבודה במחלקה שבה עבד התובע בדרך כלל, והוא התבקש יחד עם עובד נוסף לסדר את המחסן שבו היו חלקי מתכת כבדים שאופסנו בקרטונים ישנים, שהתחתית של חלקם הייתה לדבריו "רקובה, קרועה ורטובה".

אחד הקרטונים התפרק כשהרים אותו ותכולתו נפלה. התובע ניסה לחמוק מהפגיעה אך בגלל הצפיפות והבלגן במחסן סובב את ברך ימין ונחבל. הוא פונה לבית חולים ובהמשך נאלץ לעבור ניתוח ונותרה לו מגבלה בתנועה.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

התובע הגיש תביעה נזיקית נגד מעסיקתו וטען לרשלנותה, בין היתר, בכך שלא תחזקה את המחסן באופן ראוי, חשפה אותו לסיכון ופציעה, לא הנהיגה שיטת עבודה, לא הקפידה על בטיחות ולא פיקחה והדריכה אותו. זאת במיוחד לנוכח העובדה שאין לו ניסיון בפינוי מחסנים והמחסן היה עמוס ומבולגן, והקרטונים היו מרופטים. הוא צירף חוות דעת של מומחה בתחום האורתופדיה, לפיה נקבעה לו נכות צמיתה של 10% בעקבות התאונה.

החברה הכחישה את נסיבות התאונה, וטענה כי אם היא אכן קרתה, היא נגרמה מרשלנותו של העובד. מנהל החברה טען בעדותו שהמחסן היה מסודר ועם גישה נוחה, והציג תיאוריות חלופיות, שבהן התובע נפצע בכלל במשחק כדורגל ולא בעבודה.

הנתבעת הגישה גם היא חוות דעת של אורטופד מטעמה, שהעמיד את נכות התובע בגין הפגיעה על 5% בלבד.

אבל השופט דב גוטליב מצא את גרסתו של התובע הגיונית ועקבית באשר לנסיבות הפציעה והצפיפות במחסן, שקיבלה חיזוק בעדותו של העובד הנוסף שהיה עם התובע במחסן בזמן התאונה. הוא העדיף את גרסתם על פני גרסת המנהל שלא הייתה אמינה בעיניו.

באשר לשאלת האחריות נקבע שהחברה התרשלה בכך שלא קבעה שיטת עבודה בטוחה במחסן, במיוחד בשל הצפיפות ואי-הסדר, ובכך שלא הדריכה את התובע בסיכונים הקיימים במיוחד מאחר לא היה עובד קבוע במחסן.

השופט ציין כי החברה הייתה צריכה להדריך את התובע לפנות מקום בטוח לעבודה ולהרים את הקרטונים בזהירות שלא יקרעו בהתחשב בתכולה שלהם (מתכות) ובמצבם הרעוע. עוד קבע השופט כי קיים קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעת לנזק שנגרם לתובע.

עם זאת נקבע כי יש ליחס לתובע אשם תורם בשיעור של 15%, מפני שהיה עליו לנקוט זהירות בהתחשב במצב המחסן וסוג העבודה.

השופט גוטליב מינה מומחה מטעם בית המשפט שלפיה נקבעה לתובע נכות רפואית בשיעור של 10%. בסך הכך, בניכוי אשם תורם ותגמולי ביטוח לאומי, נפסק לתובע פיצוי של 288,368 שקל בצירוף הוצאות משפט בסך 8,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מהסכום שנפסק.