דרס הולכת רגל וזוכה: "תאונה בלתי נמנעת"

נהג הואשם בפגיעה באישה במעבר חצייה בחיפה ובפציעתה. אבל שופט קבע שמדובר במקרה ייחודי שבו נהג סביר לא יכול היה למנוע את התאונה

עו"ד בארי קפלן | פסקדיןפורסם: 30.05.21 , 09:56

בית המשפט לתעבורה בחיפה זיכה לאחרונה נהג שפגע בהולכת רגל ופצע אותה, מאחר שחצתה מעבר חצייה באלכסון. השופט גיל קרזבום קבע שמדובר במקרה ייחודי שבו אדם מן היישוב לא יכול היה למנוע את התאונה.

התאונה התרחשה בנובמבר 2019 בחיפה בשעות הבוקר, בדרך עירונית שבה המהירות המותרת היא 50 קמ"ש. בכתב האישום נטען שהנהג פנה שמאלה בצומת כשבכיוון נסיעתו תמרור "האט ותן זכות קדימה". באותו זמן חצתה הולכת רגל את הכביש במעבר חצייה. הנהג לא שם לב לדרך ואף ששדה הראייה שלו היה פתוח - הוא פגע בה, ונגרם לה שבר באגן.

הנהג טען להגנתו שבכלל לא פגע בהולכת הרגל והיא נפלה לפני רכבו באופן עצמאי. הוא הוסיף כי היא גם לא חצתה במעבר החצייה ואי אפשר היה להבחין בה מבעוד מועד, אף שנסע לדבריו במהירות של חמישה קמ"ש בלבד.

אילוס אילוסטרציה נהג הגה מכונית רכב (צילום: shutterstock)

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

תיעוד מצולם של התאונה שהגישה המדינה ועדות הולכת הרגל שסיפרה כי נפגעה מהרכב ועפה לרצפה, הפריכו את טענת הנאשם כי לא פגע בה.

עם זאת, הסרטון הוכיח את טענתו שהתאונה לא התרחשה על מעבר החצייה. בסרטון – שצולם מהכיוון הנגדי להגעת הרכב – נראית הולכת הרגל חוצה באלכסון ומתרחקת מגבולות מעבר החצייה, והפגיעה בה אירעה במרחק של כמה מטרים ממנו.

מאחר שבוחן תנועה לא ביצע שחזור של התאונה, לבקשת ההגנה בוצע בדיעבד שחזור במקום התאונה באמצעות ניידת משטרה שמדמה את רכבו של הנאשם. השחזור צולם והוגש כראיה.

השופט גיל קרזבום קבע על סמך התיעוד שהולכת הרגל החלה אמנם לחצות במעבר החצייה אך באלכסון, והתאונה התרחשה במרחק של ארבעה מטרים ממנו.

בניגוד לגרסת הנאשם, השופט העריך כי מהירות נסיעתו הייתה 15 קמ"ש לפחות. קצב החצייה של הולכת הרגל הוערך ב-1.4 מטר בשנייה על פי נתוניה הפיזיים, וזמן התגובה של הנהג הועמד על פי הנתונים הללו על 1.47 שניות שבמהלכן עובר הרכב מרחק של 6.12 מטרים מרגע שהבחין בהולכת הרגל ועד לעצירה.

באשר לשדה הראייה צוין בפסק הדין כי לא ניתן ללמוד עליו מסרטון התאונה שצולם מהכיוון הנגדי, אולם מצפייה בשחזור עולה כי עמודים שמוצבים לאורך כל הפניה שמאלה יוצרים הפרעה משמעותית לשדה הראייה.

השופט הדגיש כי העמודים לא מפריעים לראות את מעבר החצייה עצמו. אם הולכת הרגל הייתה ממשיכה לחצות בו לא הייתה בעיה לראות אותה, אך העובדה שחצתה באלכסון יצרה במקרה ייחודי זה את אותה הגבלה בשדה הראייה של הנאשם.

בשקלול כל הנתונים, השופט הגיע למסקנה שהפגיעה התרחשה בתוך זמן התגובה של הנאשם והוא לא יכול היה למנוע אותה. בשולי דבריו ציין שמדובר במקרה ייחודי שבו "נהג מן היישוב" לא יכול היה למנוע את התאונה, ולא ניתן לומר שהנאשם נטל סיכון באופן נסיעתו. משכך, החליט לזכותו מחמת הספק.