בחסות הקורונה: שוב יעוכב צו הריסה מ-2018

בית המשפט האריך עיכב מבנה לא חוקי שהוקם על קרקע חקלאית באום אל פחם, בין היתר בהתחשב במצב החירום שלא איפשר לקדם הכשרת בנייה

עו"ד נתן מינקוביץ | פסקדיןפורסם: 31.05.21 , 09:15

בית משפט השלום בחיפה עיכב בשישה חודשים נוספים הריסת בניין לא חוקי באום אל פחם, אף שצו הריסה מנהלי הוצא בתחילת 2018 וכבר עוכב בעבר. השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב ציינה שמבקש העיכוב עמל רבות להוצאת היתר ויש "אופק תכנוני" להכשרת המבנה, וצריך להתחשב בעיכובים שנגרמו בעירייה ובוועדות התכנון עקב הקורונה.

מדובר במבנה שלד בן ארבע קומות שנבנה ללא היתר על קרקע חקלאית באום אל פחם. במרץ 2018 הוציא מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון ובניה צו מנהלי להריסת המבנה, שבעקבותיה הוגשה בקשה לביטול הצו ועיכוב ביצוע ההריסה.

באוגוסט 2020 קבע בית המשפט כי הבנייה לא חוקית ולא נפל פגם בהוצאת הצו ההריסה. עם זאת, בית המשפט נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע ההריסה למשך חצי שנה, לנוכח קיומה של תוכנית מ-2017 להכרזה על השטח בו מצוי המבנה כמתחם מועדף לדיור.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בתחילת 2021 הוגשה בקשה נוספת לעיכוב צו את ההריסה. המבקש טען שנעשים מאמצים רבים לאישור התוכנית שתכשיר את המבנה והוא יקבל היתר. הוא פירט את ההליכים הרבים שננקטו על ידו לקידום התוכנית, כולל פניות והליכים בעירייה ובוועדה לתכנון ובניה עירון. המבקש טען שיש צפי לקבלת היתר תוך תקופה קצרה, והדגיש כי אם יאלץ להרוס את המבנה יגרם לו נזק בלתי הפיך בעוד שעיכוב ההריסה לא יגרום נזק לציבור.

הוועדה לתכנון ובניה במחוז חיפה התנגדה לבקשה וטענה בין היתר כי טרם מולאו תנאי הסף להפקדת התוכנית, כך שלא ניתן לראות אופק תכנוני ממשי וקרוב.

השופטת פיקוס בוגדאנוב ציינה בהחלטתה כי האפשרות לעכב ביצוע של צווי הריסה מנהליים הוגבלה בתיקון לחוק התכנון והבנייה מ-2017, שקובע כי ניתן לעכב צו הריסה לתקופה של שישה חודשים לכל היותר, ולתקופה של שישה חודשים נוספים רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן.

הסיבה לכך נעוצה בכך שביצוע צווי הריסה לאחר זמן רב כאשר המבנה הלא חוקי עומד על תילו, עלולה ליצור קשיים חברתיים וציבוריים שיסכלו את מימוש צו ההריסה.

במקרה זה סברה השופטת שמתקיימות אותן נסיבות חריגות ויוצאת דופן שמצדיקות עיכוב ביצוע נוסף. היא ציינה שגם המבקש וגם עיריית אום אל פחם והוועדה לתכנון ובניה של עירון עשו מאמצים לקידום והפקדת התוכנית שמכוחה ניתן יהיה להכשיר את המבנה בדרך של מתן היתר.

מעבר למאמצים של המבקש והרשויות לקידום התוכנית, ציינה השופטת כי יש לקחת בחשבון את מצב החירום ששרר במדינה עקב נגיף הקורונה, מה שהוביל פגיעה בקידום התוכנית כיוון שהעירייה והוועדה עבדו במתכונת מצומצמת.

השופט הוסיפה כי באיזון בין האינטרס הפרטי והאינטרס הציבורי הכף נוטה לטובת המבקש. לאור זאת היא הורתה על הארכת עיכוב ביצוע ההריסה ב-6 חודשים נוספים.