התחמק מבדיקה גנטית - והוכרז כאב לילדה

גבר סירב לדרישת אישה שעימה ניהל מערכת יחסים לעבור בדיקה שתאשר או תשלול את אבהותו. הוא סירב לשתף פעולה, ושופט קבע שהוא האב

עו"ד אלכסנדר וינוגרדוב | פסקדיןפורסם: 03.06.21 , 09:23

בית משפט לענייני משפחה באילת קיבל לאחרונה תביעת אבהות שהגישה אישה נגד בן זוגה לשעבר, אף שסירב לערוך בדיקה גנטית לילדה שנולדה לה. השופט מרדכי (מוטי) לוי עשה שימוש בחוק מידע גנטי המאפשר להסיק אבהות מסירובו של אדם לבצע בדיקה, וקבע שהנתבע הוא אבי הקטינה.

האם טענה בתביעה שבתה נולדה ממערכת יחסים זוגית שניהלה עם הנתבע במשך שלוש שנים ושהשניים נפרדו כשהייתה בהריון. לדבריה, הוא ראה את הילדה פעם אחת ובהתחלה אף שלח לה כסף מדי פעם עבור מזונות, אך בהמשך הפסיק ונעלם.

הנתבע לא שיתף פעולה עם ההליך המשפטי. הוא סירב לחתום שקיבל את כתב התביעה, לא הגיש כתב הגנה ולא הגיע לדיון, שנדחה בשל כך למועד אחר. לדיון הבא הוא התייצב ואף הודיע כי הוא מסכים לבדיקת הרקמות, אולם בסופו של דבר לא הגיע לתור שנקבע בבית החולים.

טראומה פוסט טראומה דיכאון חרדה לחץ (ShutterStock)

אילוסטרציה(ShutterStock)

בנסיבות אלו הגישה האם בקשה נוספת למתן החלטה בבקשה לקביעת אבהות ונקבע דיון במעמד כל הצדדים. טרם הדיון ציין השופט את החוק למידע גנטי שמסמיך את בית המשפט להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת ואף לקבוע קשר משפחתי.

היועץ המשפטי לממשלה, שצורף כנתבע בהליך, התנגד לקביעת אבהות ללא בדיקה גנטית וטען כי יש למצות קודם את ההליכים ולהביא את הנתבע לבדיקה באמצעות צו הבאה. נציג היועמ"ש ציין כי שוחח טלפונית עם הנתבע – ששוב לא התייצב לדיון – והוא מסר לו שאינו מתנגד לביצוע הבדיקה, אלא שפשוט אין לו כסף לשלם עליה. לגרסתו, מעולם לא הייתה לו מערכת יחסים עם התובעת למעט קיום יחסי מין פעם אחת.

כדי להפריך את הטענה הציגה התובעת לביהמ"ש תמונות משותפות שלה ושל הנתבע מזמנים שונים וחלופת מסרונים שבהם דרש בשלום הילדה והביע דאגתו אליה כשהייתה מאושפזת.

השופט לוי קבע כי הראיות שהציגה התובעת מדברות בעד עצמן ומעידות על מערכת יחסים עמוקה יותר מ"קיום יחסי מין פעם אחת'". מעבר לכך, משהנתבע מודה שקיים יחסי מין עם התובעת היה עליו להזדרז ולבצע הבדיקה, במיוחד אם הוא סבור שאינו האב.

השופט הבהיר כי בירור האבהות הוא חשוב הרבה מעבר לשאלת המזונות, ויש לכך השלכות נרחבות על חיי הקטינה בסוגיות של מעמד האישי, היבטים רפואיים, ייחוס עצמי, טעמים חברתיים ועוד. "האם מי שאמה הרתה מקיום יחסי מין 'פעם אחת' אינה זכאית לדעת מי אביה? התשובה לכך היא לא רבתי", כתב.

השופט ציין שדרך המלך לקביעת אבהות היא בדיקה גנטית, אך במקרה זה ברור שהנתבע אינו מתכוון לבצע את הבדיקה והתנהלותו מתפרשת בפועל כסירוב.

הובהר כי בניגוד לעמדת היועמ"ש ניתן לקבוע אבהות במקרה זה לפי חוק מידע גנטי, ולאחר שהשופט שוכנע כי זה אכן המצב – נקבע שהנתבע הוא אבי הקטינה. הנתבע ישלם לאישה הוצאות משפט בסך 2,000 שקל.