שופט: משרד הביטחון לא מנע ניצול של נכה צה"ל

בהחלטה למנות אפוטרופוס לפצוע יום כיפור קרא בית המשפט לכלול בהסכמי העבודה עם מטפלים סעיפים שיגנו על נכים מפני השתלטות על רכושם

עו"ד אברהם (בומה) ברחד | פסקדיןפורסם: 05.06.21 , 10:36

בית המשפט למשפחה בבאר שבע קיבל לאחרונה בקשה למנות אפוטרופוס לנכה צה"ל, פצוע אנוש ממלחמת יום הכיפורים, לאחר שהתרשם כי בשנים האחרונות מטפלו הצמוד ניצל אותו רגשית וכלכלית. השופט אלון גביזון הזכיר כי כבר ב-2014 הוא הבהיר שיש לכלול בחוזה ההעסקה של מטפלים בנכי צה"ל סעיפים שימנעו ניצול אך הדבר לא נעשה, ומדובר בהפרת החובה המוסרית של משרד הביטחון כלפי הנכים.

בבקשה שהוגשה בתחילת החודש שעבר ביקש היועץ המשפטי לממשלה למנות אפוטרופוס על ענייניו הרכושיים של נכה צה"ל, בן 68, גרוש ואב לבן, שמוכר כנכה בשיעור 100% פלוס. הוא מתקיים מקצבה של 20 אלף שקל בחודש ממשרד הביטחון ועומד לרשותו סל שירותים הכולל טיפולים, תרופות, נופשים וכד'. משרד הביטחון גם מממן את שכרם של מטפליו בסכום של כ-25 אלף שקל בחודש.

היועץ המשפטי ציין כי האיש סובל מקשיים משמעותיים בדיבור, בקריאה ובכתיבה והוא מרותק לכיסא גלגלים ותלוי לחלוטין במטפליו. עוד צוין כי בשנים האחרונות הוא גר בביתו של המטפל שלו, שמטפל בו מאז 2004. המטפל הנוסף הוא חתנו של המטפל הראשי.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בבקשה צוין כי ביוני 2020 התקבלה באגף השיקום פנייה טלפונית ומכתב תלונה מטעם מטפל נוסף של הנכה, שמהם עלה כי המטפל הראשי מזניח אותו ומנצל אותו כלכלית בכך שהוא נהנה בעצמו מכל ההטבות המגיעות לו. עוד צוין כי לנכה בית פרטי שבו גרות בנותיו של המטפל בחינם בעוד שהנכה עצמו גר בחדרון קטן ואף משלם על זה 10,000 שקל בחודש.

לדברי היועץ המשפטי, הטענות נבחנו על ידי אגף השיקום וגורמי הרווחה ונמצא כי הנכה אכן מנוצל לרעה על ידי מטפליו. הוא הוסיף כי ניכר שבמשך השנים פיתח הנכה תלות במטפלו ואין אף גורם בסביבתו הקרובה שנמצא עמו בקשר.

השופט אלון גביזון קיבל את הבקשה והורה על מינוי אפוטרופוס חיצוני לענייניו הרכושיים של המבקש. הוא כתב כי התרשם שזה אינו מסוגל לדאוג לענייניו וכי תלותו הרפואית המוחלטת במטפליו והתנהלותם מעלים חשש ממשי לניצולו, כך שיש לפעול בדחיפות להגנה על שלומו ועל רכושו.

בין היתר התברר כי מאז 2007 גר המבקש בממ"ד בבית המטפל בעוד חתנו של המטפל גר מזה 6-5 שנים בבית הנכה. כמו כן נמצא שהמבקש אינו פוגש אנשים נוספים מלבד מטפליו ואינו זוכר מתי ראה בפעם האחרונה רופא.

בתוך כך מתח השופט ביקורת על אגף השיקום וציין כי בהחלטה מ-2014 קרא לבחון את החוזים הנחתמים מול המטפלים ולהכניס בהם סעיפים למניעת השתלטות על רכושו של הנכה וניצול כלכלי.

למרות זאת, הדבר לא נעשה עד היום. "מדינת ישראל בחרה שלא להטיל על המטפל כל כללי התנהגות כדי למנוע את ניצולו של הנכה, ובבחינת 'איש הישר בעיניו יעשה'", כתב.