שופט על הכרה בהורות חד-מינית: "חשיבות עליונה"

למרות ההתנגדות של משרד הרווחה, בית המשפט למשפחה קיבל בקשה להכיר רטרואקטיבית בבת הזוג של אם ביולוגית כאמו הנוספת של הילד

עו"ד רונית מר | פסקדיןפורסם: 24.06.21 , 10:20

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוציא לאחרונה צו הורות פסיקתי שמכיר בבת זוג של אם הביולוגית כהורה נוסף של הילד מיום הלידה. השופט נחשון פישר קבע שהורות היא דבר שמתגבש הרבה לפני הלידה, במיוחד אצל זוגות חד מיניים, ויש חשיבות חברתית עליונה להכיר בכך.

המבקשות הן בנות זוג שהכירו במקום עבודתן ב-2016. מאז הן מקיימות קשר זוגי, מתגוררות יחד ומנהלות משק בית משותף. ב-2018 הן חתמו בפני נוטריון על הסכם ממון שבמסגרתו החליטו להרחיב את משפחתן ולהביא לעולם ילדים.

השתיים פנו יחד לבנק הזרע, בחרו תורם פוטנציאלי וחלקו בהוצאות מימון טיפולי הפוריות. בהחלטה משותפת הרתה אחת מהן ובספטמבר 2019 נולד בנן.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

כתשעה חודשים לאחר הלידה הגישו השתיים בקשה לצו הורות פסיקתי שיקבע שבת הזוג שלא ילדה את הקטין היא הורה נוסף של הקטין החל מלידתו. משרד הרווחה טען מנגד שהבקשה הוגשה בשיהוי, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה הסכים להכרה בהורות רק מיום הגשת הבקשה ולא מיום הלידה.

תוך כדי ההליכים ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בנושא. נקבע בו כי יש להאריך את התקופה בה ניתן להיעתר להחלה רטרואקטיבית של צו הורות מיום הלידה, משישה חודשים לתשעה חודשים. רק בבקשות שיוגשו בחלוף תקופה ארוכה יותר מהלידה, ההורות תוכר ממועד הגשת הבקשה.

לאור פסק הדין של העליון ציין השופט נחשון פישר כי טענות משרד הרווחה לעניין השיהוי אינן רלוונטיות עוד. הוא קבע כי צו ההורות יחול ממועד לידת הקטין, והוסיף כי גם ללא פסק הדין של העליון היה מקבל את הבקשה .

השופט הסביר כי לטעמו, דווקא אצל בני זוג מאותו מין ההורות נוצרת זמן רב לפני הלידה. ההחלטה על הרחבת התא המשפחתי מתגבשת בשלב מוקדם, ומאחוריה עומדים רצון וכוונה משותפים להביא צאצאים. מדובר בהליך בו שני בני הזוג משקיעים משאבים נפשיים וכלכליים, אפילו לפני שנוצר ההיריון.

השופט הוסיף כי הורות של בני זוג חד מיניים אינה שונה מהורות של בני זוג הטרוסקסואליים, ודרישת המדינה להיאחז בנהלים דווקניים פוגעת בערך השוויון ובזכותם להורות ולמשפחה.