נער שנפצע בחוג טניס יפוצה בכמיליון שקל

בן 14 נפגע בעינו ממתיחת רשת בתום אימון שהתקיים במגרש במושב שילת. המאמן ובית הספר לטניס נוקו מאחריות וזו הוטלה בעיקר על המושב

מערכת פסקדיןפורסם: 04.07.21 , 09:55

בית משפט השלום ברמלה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש צעיר שנפגע כשהיה בן 14 במגרש טניס במושב שילת, וקבע שהוא יפוצה בכמיליון שקל.

התביעה הוגשה נגד המושב ונגד בית הספר לטניס "איתי", שבמסגרתו התאמן הנער, ונגד מאמן מטעם בית הספר. הוא סיפר שביולי 2013 השתתף בחוג טניס בבית הספר בהדרכת המאמן וביום התאונה הוא הגיע לאימון טניס אישי כהכנה לתחרות שהייתה אמורה להתקיים כמה ימים לאחר מכן.

לדבריו, לאחר האימון דרש המאמן ממנו וממתאמן נוסף לפרק את רשת הטניס ולקחת אותה למחסן. לטענתו מדובר היה בדרישה שגרתית ממתאמנים מאחר שהמגרש משמש גם למטרות אחרות כגון משחקי כדורסל. לטענתו, המתאמן השני החל לשחרר את מנגנון החיבור של הרשת כשהוא עומד מאחוריו. תוך כדי פעולה זו השתחררה אחת הלולאות, פגעה בעוצמה במשקפיו וחדרה לעינו.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

הוא פונה למוקד על ידי המאמן ברכבו ונמצא קרע בעין. משם הוא הועבר לניתוח בבית חולים. כתוצאה מהפגיעה הוא סובל מצלקות, קטרקט וקוצר ראיה בעין.

הנתבעים הכחישו את אחריותם. המאמן, שיוצג על ידי עו"ד ישי סיתהון, טען כי באותו יום לא אימן את התובע אלא נער אחר. לדבריו, תוך כדי האימון התובע ואחיו הגיעו והלכו למגרש סמוך כדי להתאמן עצמאית. לטענתו, בשלב מסוים הוא שמע את התובע צועק והבין כי הוא ואחיו התעסקו עם הרשת ושעף משהו לעינו. המאמן הדגיש כי בשום שלב הוא לא הורה לו לפרק או להתקין את הרשת והאימון של התובע באותו יום לא נעשה במסגרת בית הספר.

השופט מנחם מזרחי דחה את גרסת התובע לעניין עצם השתלשלות האירועים. הוא קבע שעדותו של המאמן הייתה מהימנה. בהתאם הוא קבע שהתובע לא הוכיח שהגיע למקום כדי להתאמן עם המאמן לקראת התחרות הנטענת ומהעדויות עלה שהוא הגיע עצמאית עם אחיו כדי לשחק באופן חופשי.

עם זאת, עלה מחומר הראיות כי הנער אכן נפגע בעינו מרכיב מתכתי הקשור לרשת הטניס שעף לעין ופגע בה. את רובה המוחלט של האחריות הטיל השופט על המושב. הוא ציין כי מדובר ברשלנות מהרף העליון וכי עדותו של מזכיר המושב ביחס לנהלי הבטיחות במגרשים הייתה "צורמת את האוזן וממליחה את העין".

מעדותו עלה כי במקום נמצאים מגרשים ורשתות לכל דורש, ללא פיקוח, שמזמינים את הציבור הרחב להרכיב ולפרק את הרשתות לפי הצורך וללא בקרה ביחס לתקינות הציוד.

על אביו של התובע הטיל השופט אשם תורם קטן (10%) מאחר שידע כי בנו נוהג להרכיב ולפרק את הרשת והוא לא עשה דבר כדי להפסיק את הנוהג המסוכן.

נקבע שהנער נותר עם נכות של כ-23% והמושב חויב לפצות אותו ב-964,655 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 15% והוצאות. הוריו של התובע חויבו לשלם למושב 96,465.5 שקל.

התביעה נגד בית הספר והמאמן נדחתה. הנער חויב לשלם למאמן שכר טרחת עו"ד והוצאות בסך 70 אלף שקל ולבית הספר בסך של 20 אלף שקל.