הוצאה לחל"ת כשהיא בהריון – ותפוצה ב-95 אלף ש'

עובדת נשלחה לחופשה בקורונה ללא אישור מהממונה על חוק עבודת נשים. שופט התחשב בכך שהמעסיקה הייתה מקבלת אישור לו רק ביקשה

עו"ד יצחק אלמליח | פסקדיןפורסם: 05.07.21 , 10:29

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה של עובדת בחברה לעבודות עפר ותשתיות, שהוצאה לחל"ת במהלך מגפת הקורונה בעודה בהיריון, ולא הוחזרה מאז. השופט צבי פרנקל חייב את המעסיקה שלה לפצות אותה בכ-95 אלף שקל.

התובעת הועסקה כחשבת כמויות בחברה מדצמבר 2018 ועד מרץ 2020, אז הוצאה לחל"ת. באותה תקופה היא הייתה בהריון, ובאוגוסט 2020 היא ילדה. בתביעה היא טענה שעם פרוץ משבר הקורונה הוצע לה לעבור לעבודה בחצי משרה, וכשסירבה הוצאה לחל"ת, אף שהודיעה לפני כן לאחד ממנהליה על ההיריון.

לטענתה, עקב ההיריון חלה הגבלה על פיטוריה, כמו גם על פגיעה בהיקף משרתה, והוצאתה לחל"ת ללא היתר נעשתה בניגוד לחוק. עוד היא טענה שההודעה על הוצאתה לחל"ת כמוה כהודעת פיטורים. לכן ביקשה העובדת לקבל פיצויי פיטורים, פיצוי על אי הודעה מוקדמת, הפסדי שכר, דמי הבראה ופיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

החברה טענה מנגד שהעובדת כלל לא פוטרה ולא הייתה כוונה לפטרה, אלא רק הוצאה לחל"ת ביחד עם עובדים נוספים בעקבות צמצום פעילות החברה בזמן הקורונה. מנהל החברה הסביר כי לא החזיר אותה לעבודה כדי לשמור על בריאותה, ולדבריו הוא "לא זוכר בדיוק" אם ידע שהיא בהיריון כשהוציא אותה לחל"ת.

השופט צבי פרנקל ציין שמהחומר שהוצג בפניו עולה שמנהלי החברה ידעו שהעובדת בהריון ובכל זאת הוציאו אותה לחל"ת, ולכן מדובר בפיטורים ללא היתר בניגוד לחוק. נקבע כי על החברה לשלם לה את שכרה מהיום שבו הוצאה לחל"ת עד למועד הלידה, וכן עבור 60 ימים נוספים שלאחר תום חופשת הלידה, ובסך הכל 6.5 חודשים.

בפסק הדין צוין כי החוק קובע שעובדת שפוטרה בניגוד לחוק תקבל פיצויים שסכומם לא יפחת מ-150% מהשכר שהיה מגיע לה במהלך התקופה המזכה, אולם לבית הדין יש שיקול דעת להפחית את סכום הפיצוי מטעמים מיוחדים.

במקרה זה, קבע השופט, יש להסתפק בפיצוי שווה ערך ל-125% כיוון שמדובר בתקופה של תחילת הקורונה שבה הייתה אי-ודאות, עסקים רבים נסגרו ועובדים רבים הוצאו לחל"ת. כמו כן, יש להניח שאם המעסיקה הייתה מבקשת היתר מהממונה להוציאה לחל"ת באותה תקופה - היא הייתה מקבלת אישור.

בסופו של דבר נפסקו לתובעת 94,762 שקל בגין הפרשי שכר ופיצוי לפי חוק עבודת נשים, הפרשי פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, וכן 3,500 שקל הוצאות ושכר טרחת עו"ד.