אולצה למכור את חלקה במשק לבן זוגה לשעבר

הבעל זכה בהתמחרות שנערכה בנוגע למשק. האישה, שגרה שם עם הוריה ובנותיה, ביקשה לעכב את פירוק השיתוף, אבל ביהמ"ש לא מצא סיבה לכך

עו"ד אלי זילכה | פסקדיןפורסם: 05.07.21 , 10:30

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה לאחרונה ערעור שהגישה אישה על החלטת בית המשפט למשפחה, שבה אושרה מכירת זכויותיה במשק המשותף לבן זוגה לשעבר. היא טענה שיש לעכב את המכירה עד להסדרת רישום הזכויות במשק ושהמכירה תפגע בבנות של הזוג, אבל השופטת גאולה לוין קבעה שאין הצדקה לפגיעה בזכותו הקניינית של הבעל לשעבר.

בין בני הזוג לשעבר מתנהל סכסוך ממושך סביב הגירושין, ובפרט סביב פירוק השיתוף במשק שבו יש להם זכויות משותפות. האישה, הוריה והילדות גרים במשק. הזכויות עדיין לא נרשמו על שם בני הזוג אלא נותרו רשומות על שם הבעלים הקודמים שמהם רכשו אותו ב-2004, בין היתר בשל חוב של האחרונים לרשות המסים בגין העסקה וכן בשל חריגות בנייה במשק.

ביולי 2018 ניתן צו לפירוק השיתוף במשק. כ-11 חודשים לאחר מכן עתר הבעל למנות כונס נכסים ולממש את צו הפירוק. בית המשפט הורה על מכירת הזכויות במשק כמות שהן בתנאי שוק חופשי, לכל המרבה במחיר ובמצבו כיום, תוך מתן זכות קדימה לצדדים.

גירושים גירושין ריב פרידה סכסוך (shutterstock)

אילוסטרציה(shutterstock)

כונס הנכסים פעל ליישום ההחלטה ופרסם את המשק למכירה. הוגשה הצעה אחת על ידי צד שלישי. במקביל נקבע מועד לביצוע התמחרות בין בני הזוג והרוכש הפוטנציאלי. האישה לא הגישה הצעה ולא השתתפה בהתמחרות אף שזומנה אליה. ההתמחרות נערכה בין האיש לצד השלישי ובסופה זכה האיש שהציעה לרכוש את המשק תמורת 5 מיליון שקל.

במרץ 2021 הורה בית המשפט על מכירת זכויותיה של האישה לאיש, בהתאם לתוצאות הליך ההתמחרות. נקבע כי החזקה תימסר לו בתחילת דצמבר 2021.

האישה הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה. היא טענה כי אין הצדקה למכור את המשק לפני שיוסדר הרישום על שם הצדדים ויש לעכב אותו עד להסדרת העניין. היא הוסיפה כי במשק פועל עסק של כלביה המשמש מקור פרנסה עבורה ועבור הבנות. לטענתה, אישור המכירה מהווה "פרס" לאיש, אף שהוא אחראי לכך שהזכויות לא נרשמו עדיין על שמם.

הבעל טען כי עיכוב המכירה יסייע לה להמשיך לעשות שימוש בלתי חוקי במשק, תוך התעלמות מזכויותיו ומהחלטות הרשויות להימנע משימוש חורג.

השופטת גאולה לוין הבהירה כי נקודת המוצא היא שכל שותף זכאי לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת. העובדה שהזכויות במשק טרם נרשמו על שם הצדדים לא מצדיקה כשלעצמה להוסיף ולעכב את הפירוק.

היא הוסיפה כי מדובר במצב שנמשך שנים ארוכות, שבמהלכן האישה לא נקטה הליכים נגד המוכרים, ובכך תרמה להתמשכות המצב. כמו כן, חריגות הבניה והשימוש החורג שמבצעת האישה יוצרים הכבדה נוספת על הסדרת הרישום.

צוין שהציפייה כי בעתיד יושבח נכס משותף אינה מצדיקה עיכוב פירוק השיתוף בו עד לאחר ההשבחה, כאשר אחד הצדדים עומד על פירוק שיתוף לאלתר.

באשר לטענה כי הפירוק יפגע בבנות כתבה השופטת כי אין מקום לעכב את הפירוק עד להסדרת דיור חלופי. זאת על בסיס ההנחה שהתמורה שתקבל האישה עבור חלקה במשק תאפשר לה למצוא דיור חלופי לה ולבנותיה. בנסיבות אלה היא דחתה את הבקשה וחייבה את האישה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.