הקיסרי עוכב, התינוק מת. הפיצוי: 1.5 מיליון ש'

שופטת קבעה שהצוות ברמב"ם התרשל וביצע את הניתוח באיחור של 8-7 דקות. פסק הדין פורס את ההשתלשלות הטרגית מרגע זיהוי מצוקת העובר

עו"ד שרון בירון מרקוביץ' | פסקדיןפורסם: 15.07.21 , 10:26

בפסק דין שהותר לאחרונה לפרסום קיבל בית משפט השלום בירושלים תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד המדינה, כבעלים של בית החולים רמב"ם, בעקבות מותו של תינוק חמישה ימים אחרי הלידה שבוצעה בניתוח קיסרי בהול. השופטת מיכל שרביט קבעה שההורים יפוצו בכ-1.5 מיליון שקל.

מדובר בהריונה השני של האם. ב-2012, כשהייתה בשבוע 39, היא התקבלה לחדר לידה ברמב"ם בעקבות חשד לירידת מים. ניטור העובר החל בשעה 19:20. משעה 8:56 למחרת החלה הזלפת פיטוצין עקב צירים לא סדירים. בשעה 10:30 קיבלה האם אפידורל ובהמשך היה ניטור עוברי תקין עד סמוך לשעה 12:27.

בשעה 12:34 הבחינה המיילדת כי אין דופק והזעיקה רופא שהחל מייד בהחייאה תוך-רחמית שכללה הפסקת פיטוצין, הזרמת נוזלים והשכבת היולדת על צידה עם חמצן. ב-12:38 הוחלט לסיים את הלידה בניתוח קיסרי דחוף. הרופא ניסה ללא הצלחה להודיע לחדר הניתוח על בואם אך לא היה שם מענה טלפוני. בסופו של דבר הרופא והמיילדת העבירו את היולדת בעצמם לחדר הניתוח, שם המתינו כמה דקות לחדר פנוי.

נכנסה לניתוח קיסרי ויצאה עם טראומה לכל החיים (צילום: shutterstock)

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

העובר חולץ בסביבות השעה 13:00 כשהוא סובל מפגיעה קשה עקב היעדר חמצן. הוא נזקק להחייאה מלאה בחדר הניתוח והועבר להמשך טיפול בפגיה אך מצבו נותר אנוש והוא נפטר ביום החמישי לחייו.

ההורים טענו להתרשלות בית החולים בשל איחור המיילדת בזיהוי המצוקה העוברית והעיכוב שחל בכניסה לחדר הניתוח. בית החולים טען בתגובה כי אין זה ראוי לבחון בדיעבד כל שלב במהלך פרק הזמן מרגע קבלת ההחלטה על הניתוח ועד לחילוץ העובר על מנת לבחון אם ניתן היה לקצרו.

השופטת מיכל שרביט דחתה את עמדת המדינה והבהירה כי כשמדובר בלידה - כל דקה חולפת עלולה להיות דקה יקרה. נקבע שהמגמה הבלתי תקינה העולה מרישום המוניטור החל מהשעה 12:27 הייתה צריכה לעורר אצל המיילדת חשד למצוקה עוברית וחל איחור של בין שלוש לארבע דקות בקריאה לרופא.

בפסק הדין צוין כי העובדה שרופא חדר הלידה לא הצליח להודיע לצוות חדר הניתוח על הגעת היולדת לניתוח בהול גרמה לעיכוב בהיערכות לקבלתה בחדר הניתוח ובפריסת הציוד הנדרש לניתוח.

השופטת הדגישה כי במצב חירום על הצוות הרפואי לעשות כל שביכולתו על מנת לחלץ את העובר מהר ככל הניתן. אם חל עיכוב בחילוץ העובר מסיבה שאינה סבירה, כפי שקרה במקרה זה, יש בכך כדי להוביל למסקנה בדבר התרשלות הצוות הרפואי.

היא הוסיפה כי לפי הפרקטיקה הנהוגה הזמן הסביר לחילוץ עובר שנתון במצוקה הוא 15 דקות. במקרה זה, בגלל הרשלנות, חל עיכוב כולל של בין שבע לשמונה דקות בלידת היילוד. היא קבעה שאלמלא העיכוב הייתה נמנעת הפטירה של היילוד. לפיכך היא פסקה לטובת ההורים פיצוי של 1.5 מיליון שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 23.4%.