התנתקה מבעלה הסיעודי, אבל דרשה את הפנטהאוז

גבר אמיד לקה באלצהיימר, והאפוטרופסית שלו חתמה על הסכם המעניק לילדיו את הנכס בת"א. אשתו השלישית ניסתה לבטל את ההסכם - ונדחתה

עו"ד עזרא גולדמן | פסקדיןפורסם: 25.07.21 , 07:32

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה בקשה של אישה לבטל הסכם שעליו חתמה האפוטרופסית של בעלה הסיעודי, ובמסגרתו הועברו זכויותיו בפנטהאוז בעיר לילדיו מנישואיו הראשונים. היא טענה שההסכם נועד לגזול ממנה את הנכס כיורשת הפוטנציאלית, אבל השופט שמואל בר יוסף קבע שבבסיס הבקשה עומד אינטרס כלכלי ולא רצונה של האישה בטובת בעלה.

הבעל, כיום כבן 85, התחתן עם האישה ב-2011. מדובר בנישואין שלישיים של שניהם. יש לו שלושה ילדים מנישואיו הראשונים ושתי אחיות. הוא חלה באלצהיימר וב-2013 מונתה לו אפוטרופסית לרכוש בעוד האישה מונתה כאפוטרופסית לגופו. זמן קצר לאחר מכן הגישה האישה תלונה נגדו במשטרה והוא הורחק מהבית. בהמשך, בעקבות בקשת האישה, מונתה האפוטרופסית לרכושו גם לעניין גופו.

בינתים החמיר מצבו של הבעל וכיום הוא סיעודי לגמרי ואינו מזהה איש. במשך כשמונה שנים, ממועד ההרחקה מהדירה ועד היום, אין קשר בין בני הזוג.

אילוסטרציה(shutterstock)

ביוני 2020 הגיעו האפוטרופסית, הילדים והאחיות בסיוע בית המשפט להסכם שאושר ולפיו התחייבות קודמת של הבעל כלפי ילדיו להעביר להם דירה בתל אביב תומר ברישום זכויות על פנטהאוז שלו בעיר. האישה ביקשה לבטל את ההסכם בטענה שהוא חתם על צוואה שמוחזקת על ידי עורך דינו. לטענתה, מדברים שמסר לבתו עולה כי הילדים נושלו בצוואה והוא הוריש את כל רכושו לה.

היא ציינה כי השיקולים מאחורי ההסכם אינם ענייניים ומטרתם לסכל את צוואתו, שם כנראה ציווה לה את הפנטהאוז. היא הוסיפה כי ההסכם אינו עולה בקנה אחד עם טובתו של בעלה.

המשיבים טענו כי האישה לא חיה איתו שנים רבות וחתומה על הסכם הקובע הפרדה רכושית מלאה. לכן היא אינה "צד מעוניין" שיכולה להגיש בקשה למתן הוראות לאפוטרופסית. הם הדגישו כי לנגד עיני המבקשת עומדים האינטרסים שלה ולא טובת האב. הם הוסיפו כי אין בסיס לטענה שלפיה האישה היא יורשת של הבעל, קל וחומר יורשת יחידה.

השופט שמואל בר יוסף הבהיר כי לא כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לתת הוראות לאפוטרופוס אלא רק "מעוניין בדבר". הוא הוסיף כי ירושה פוטנציאלית היא אינטרס של היורש ולא של האדם שמונה לו אפוטרופוס כך שבשגרה לא מדובר בעילה המבססת מעמד לבקשה למתן הוראות.

חריג לכך אפשרי רק במקרים לא שכיחים כאשר ברור לחלוטין שמניעת סיכול ירושה פוטנציאלית עולה בקנה אחד עם רצון בלתי ניתן לשינוי של האדם. השופט קבע שלא מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שכן אין בסיס למסקנה שהמבקשת היא יורשת של הבעל ומדובר בעדות שמועה.

בנוסף, גם הקרבה המשפחתית אינה מבססת מעמד למבקשת. השופט כתב כי הטענה שלפיה האישה מעוניינת בטובתו של בעלה וזה מה שמניע אותה לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול ההסכם, אינה תמת לב. "אין בינה לבין האיש ולא כלום משך כשמונה שנים", סיכם.

בנסיבות אלה דחה השופט את הבקשה וחייב את האישה בהוצאות של 9,000 שקל.